הרוקח צה

כשירה. אם הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה ואם היה הסיכוך הרבה מהן וחבטן ועירבבן עם הסכך כשירה ואם לא חבטן וקצצן כשירה ואמר רב וצריך לנענע וקיימא לן שפועי אהלים אם סמכה לכותל פסולה בסכות תשבו ז' ימים תשבו כעין תדורו כיצד היה לו כלים נאים ומצעו' נאות מעלן לסוכה ואוכל ושותה בסוכה ומשנן בסוכה למגרס ולא לעיוני אמר רבא מאני מיכלא לבר ממטללתא מאני מישתא במטללתא מאני מיכלא כגון יורה ומחבת ודוד ובוכנא ואסיתא ואגני דלישא ושפודין ואסכלא ומאני דטבלי להוציא מן הסוכה. אבל כוסות וצלוחיות וקיתוניות וקנקנים ונודות יכול להניח בסוכה שרגא נר חרס אם הסוכה קטנה צריך להוציא מן הסכה. אבל מסוכה גדולה כמו שלנו אין צריך אבל מנהג שאין מביאין נר חרס בתוכה כי אם מנורות ברזל ונחשת ונר שעוה. בסכת תשבו ז' ימים כל שבעת ימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי היו לו כלים נאים מעלן לסוכה כמו מטה ושולחן וכסא ומנורה אוכלין ושותין בסכה. אוכל אכילת עראי חוץ לסוכה כד טעים צורבא מרבנן ועייל לכלה. כדמסיק אביי ואם רצה להחמיר על עצמו יעשה. היה אוכל בסוכה וירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה של גריסין היה אוכל בסכה וירדו גשמים וירד לאכול בבית ופסקו גשמים אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו. וכן היה ישן בסוכה וירדו גשמים וירד אם פסקו אין מטריחין אותו לעלות עד עמוד השחר. אין ישינין שינת עראי חוץ לסוכה. ואם מתירא מפני הגנבים או משום יתושין מותר. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה וכן חולים ומשמשיהן וכן חתן וכל בני חופ'. הולכי דרכים בלילה או שומרי העיר בלילה פטורי' בלילה וחייבין ביום הולכי דרכים ביום או שומרי העיר ביום פטורים ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים ביום ובלילה פטורים ביום ובלילה שומרי גנות ופרדסין פטורין ביום ובלילה. ברכת סוכה על כל פעם ופעם שנכנס לסוכה לישב מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לישב בסוכה והלכת' גבי קידושא סוכה ואח"כ זמן שביעי ספק שמיני יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן ומייתינן בסוכה כל מאני מיכלא ומן המנחה ולמעלה מורידין את הכלים שולחנו ומצעותיו חוץ לסוכה ומסדר שולחנו בבית לכבוד יום טוב האחרון. בסכות תשבו ז' ימים למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישר' בהוציאי אותם מארץ מצרים. ומרעמסס באו לסכות על אותן סכות היה א"ר אליעזר סכות ממש היה ר' עקיבא אומר ענני כבוד היו וכן פירשו כי בסכות הושבתי ויש מפ' כשצרו על ארץ האמרי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתוב וארון וישראל ויהודה יושבים בסכות כי בשדה היה מסכך עליהן עד שכבשו רבת בני עמון כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען זהו כי בסכות הושבתי את בני ישראל כשצרים את האומות. וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים כמו שכתוב אשר הכה משה ובני ישר' בצאתם ממצרים. והיא שנת הארבעים וזהו למען ידעו דורותיכם כי בסוכות. שלא יחשבו מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל ומה שכתוב בעזרא כי לא עשו כן בימי יהושע בן נון ולא אמר מימי משה לפי שמשה לא כיבש רק סיחון ועוג אבל יהושע לכד וכבש כל הערים. לכך אמרו במגילה כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון ולא מימות משה ואמרו אתיא פרזי פרזי והלא פרזי כתיב בתורה אלא לפי שכתוב ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וגו' ואמר לו לחזק ליהושע שהיה בכל כיבושי הארץ לכן מוקפין מימות יהושע כך למען ידעו דורו' שהקב"ה הוצאים ממצרים וכשצרים על הערים של מלכים ישבו בסכות עד שכבשום כדי שיקיימו מצות התלויות בארץ והקב"ה כיבש הארצות זו היא כי גרים ותושבים אתם עמדי מהו כי לא עשו מימות יהושע והלא כמה מלכים צדיקים היו. אלא מאי לא עשו אלא בימי עזרא שלא נבנו בתים הרבה בירושלים כי אם מעט ומעט עם. ובימי המלכים היו בתים הרבה וחצרות חצר לבעל הבית ועשו בהן הסכות. ובימי עזרא כתב אין בתים בנוים ועשו סכות ארוכות ורחבות ורוב עם יושבים בסכה אחת ושמחים יחד. ובערכין (דף לב) מביא הפסוק ודורשו ולמה צוה לישב בסכה בחדש השביעי לפי כי תחלת ירו