הרוקח צד

הגזול דר' חנינא מטבל בה אבל עצי סוכה קדושין כחגיגה. ונויי סוכה סדינין הפרוסין בסוכה ומופלגין ממנה ד' טפחים פסולין. וכל דבר כשר לדפנות ואין שייך לומר תעשה ולא מן העשוי כי אם בסכך. חבילי קש וחבילי זמורות וחבילי זרדין אין מסככין בהן. וקיימא לן אויר סוכה פוסל בג' טפחים וסכך פסול בד' טפחים החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה כלל בסכת תשבו ז' ימים ישבו בסכת כי בסכת הושבתי רמז לג' דפנות ואמרי' בעירובין בפ' שהוציאוהו (דף מד) נפל דופנה של סוכה לא יעמיד אדם כלים ומסיק בדופן שלישי שנשברת הסוכה בה לא יעמיד והדתניא עושה אדם דופן בדופן רביעי. כי בסכת הושבתי, בסכת ענני'. ז' ענני' היו לישראל במדבר פרשו עליו עננו פרש ז' זהו פרש ענן למסך. לכך בסכת תשבו ז' ימים וכתיב ישת חשך סביבותיו סכות הרי סכות ב' סוכתו א' הרי ג' רמז לג' דפנות הסוכה לכך ג' כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא כאבן ספיר דמות כסא וג' החשמל חשמלאה חשמלאה וג' ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו ברד וגחלי אש וג' חשך חשך חשכת עבי שחקים. בסכות תשבו ומסיים ישבו בסכת לרבות סוכת גנ"בך גוי' נשים בהמה כותי וסוכת רק"שב רועים קייצים שומרי פירות בורגנין כשירין כשמסוככת כהלכתה ועשויה לצל. ולרבות שעושין סוכות בחולו של מועד ושוין אם נפלה חוזר ובונה אותה. בסכות תשבו הראויה לישיבה אבל אם מסריח אותו העץ או העלין נושרין אין מסככין בו כגון שווצרי דסני ריחייהו או דנתרי טרפייהו. בסכת תשבו שראוי לישיבה, פרט אם מצטער מחמת סוכה שירדו גשמים משתסרח המקפה תנא מקפה של גריסין. ירושלמי לא סוף דבר מקפת גריסין אלא אפי' מקפת כל דבר. תנא כשם שמפנין מפני הגשמים כך מפנין מפני השרב ומפני היתושין או אם ירא מפני הלסטין ומפני הגנבי' פטור וכן חתן ושושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה משום צער חתן כדאיתא בפ' הישן (דף כו) חולה פטור מן הסוכה אפילו חש בעינו או חש בראשו ומסיק חולה ומשמשיו פטור אבל מצטער בעלמא הוא פטור ומשמשו חייב. אבל אם חמה בסוכה ומזיקו יפרוש סדין סביב הסוכה להגין מפני החמה והרוח ואפי' בשבת מותר לנטותו סביב דאמרינן במסכת שבת בפ' תולין (דף קלה) וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו כילת חתנים אין בגגה טפח דקיימא לן כרבנן אין עושין אהל עראי אפי' ביום טוב. אבל תוספת על אהל עראי מותר כדאמר בפ' בתרא דעירובין גבי רב הונא זילו כרוכו ומן הצד דאמרי' בערובין בפ' כל גגות אמר שמואל שקילו לי גלימא ונגודו בה אבל לפרוס סדין תחתי' ביום טוב אסור דהוי אהל. למעלה על הסוכה אפי' בחול אסור דלא לימרו קא מסכך בדבר המקבל טומאה כדאמר רב אשי למצימיה עבדיה. ותו פירש עליהם סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או פרש על גבי הקנוף פסולה ומוקי רב חסדא לנאותה מותר. בסוכת תשבו שבעת ימים שיכולה לעמוד אבל בסכה שבראש העגלה או בראש הספינה ואינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה. וכן העושה סכתו על גבי בהמתו פסולה אבל אם עשאה לבהמה דופן לסוכה וקשרה בחבלים למטה בין רגליה עם ענפים או קש כשירה וכשמתקן הסכך ישמיר להתיר אגודות הערבה משום חבילי קש וחבילי עצים דאין מסככין בהן דקיימא לן כל שאינו עשוי לטלטל לא שמיה אגד. ואגד בחד לא שמיה אגד. בסכות כל דבר רק שלא יקבל טומאה וגידולו מן הארץ. המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה. בסכות תשבו שבעת ימים ביום ובלילה תשבו כעין תדורו כל האזרח בישראל ישבו בסכות מלמד שכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת. ויושבין בסכה שאולה. כל האזרח בישראל ישבו בסכות גר שנתגייר בנתיים או קטן שנתגדל בנתיים כל האזרח בישראל ישבו בסכות הכל חייבין בסוכה כהנים לוים וישראלים ומדייק בפ' א' דערכין כהנים אצטריכ' ליה הכל לרבות קטן שאינו צריך לאמו כשניעור ואינו קורא לאמו ואם קורא ושותק חייב מדרבנן לחנכו במצות. בסכת תשבו ומסיים ישבו בסכת לרבות סוכה מעובה כמין בית שאין כוכבים נראין מתוכה כשירה כבית הילל. וסכה מדולדלת שצילתה מרובה מחמתה