הרוקח צג

כל טפח והט' כנגד טפחים הרי תצ"א וכתיב סוכה תהיה לצל יומם בגימ' וסוכה עשרים אמה לכך סכה שהיא גבוהה מכ' אמה פסולה. אם כל הסכך למעלה מכ' כדמפ' בפ' א' דערובין בתחלתו. בסכות תשבו ולא בסכה שבתוך הבית כמו שכתו' בעזרא ויעשו להם סכות איש על גגו ולא תחת גגו על גגו מי שאין לו חצר ובחצרותיהם מי שיש לו דיורים מרובים. ובחצרות בית האלהים, והלא אין ישיבה בעזרה ושם כתיב וישבו בסכות אלא בעזרת נשים וגם חצרות היו בירושלם שהבאים לבית האלהים אוכלים שם שלמיה'. בסכות תשבו ז' ימים, יכול הבא מן הגייס או מן הים בחול של מועד שיאמר אשב מהיום ז' ימים בסכות. שהרי בועל נדה ביום ז' שלה היא טהורה לערב והוא טמא ז' ימים לכך אומר ישבו בסכות בסוף הפסוק שאומר שלא התחיל אלא בחולו של מועד ישב בסוכה כשאר בני אדם ולא יותר. זהו בסכות תשבו ז' ימים ולא יותר לאחר סוכות. לכך נכתב בעזרא פעמים ויעשו להם סכת איש על גגו וכתיב ויעשו כל הקהל השבים מהשבי סכות וישבו בסכות ולמעלה ויעשו להם סכות ואין כתוב וישבו אלא עשו סכות קודם סכות ולא ישבו עדיין בהם. ואותם שבאו ערב סכות ויעשו יותר סכות וישבו בלילה בהם מיד. בסכות תשבו בסכת כתיב ולא בסכה שתחת סוכה. סוכה שתחת סוכה עליונה כשרה ותחתונה פסולה ומסיק רב ירמיה אם העליונה צלתה מרובה מחמתה ותחתונה חמתה מרובה מצלתה ועומדות שתיהן בתוך כ' שתיהן כשירות. ואם העליונה למעלה מכ' ושתיהן צלתן מרובה מחמתן פסולות ואם העליונה בתוך כ' והעליונה חמתה מרובה מצלתה ותחתונה צלתה מרובה מחמתה התחתונה כשרה והעליונה פסולה. בתוספתא סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה בד"א מלמעלה אבל מן הצדדין אפי' מלאה חמה כשרה סוכה תחת אינן פסולה ומסיק רב שצילת האילן מרובה מחמתו או אפילו ענפיו חמתן מרובה מצילתן ולא חבט על הסכה אבל חבטן על הפסל כשירה סוכה שתחת הבית פסולה ואם הוסר מכסהו ונשארו הנסרים הדקין שקורין לט"ש מאחר שחמת' מרובה מצילתה ועומדין בתוך כ' והסוכה תחתיה כשירה הכשר סוכה אם הד' דפנות בין של עצים בין של אבנים והוא גבוהה מי' טפחים ואינו גבוהה כ' אמה והסכך מסוכך בדבר שאינו מקבל טומאה אלא בקש או בעצים או בענפי אילנות וצילתה מרובה מחמתה ועשויה לצל מתחלה כשירה רק שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו הם ז' טפחים זהו בסכות תשבו שראוי לישב בה ואם גובהה מי' והוצין יורדין בתוך י' אינה ראויה לישיבה ופסולה. ואם גובהה מכ' והוצין יורידין בתוך כ' וצילתה מרובה מחמתה כשירה ואם גבוה מכ' צריך למעטה בעפר או בצרורות ואם נתן בה תבן וקש למעטה וביטלה כשרה. בסכת תשבו ולא תחת דופן עקומה שאם פיחת גג הבית באמצע וסיכך על גביו ולא נשאר בגג סביב ד' אמות רוחב מותר לישב תחת הסכך ולא תחת הגג שהוא נק' דופן ולא סכך אין מסככין בנסרים ומוקי רב בנסרים שיש בהן ד' טפחי' דקיימא לן הלכה כר' מאיר בגזירותיו דגזר משום גזירת תיקרה. ואם יש נסר אחד ד' טפחי' על הסוכה לא ישב תחתיה אבל הסכה כשירה ואפי' הפך נסרי ד' על ד' וסיכך בהן פסולה. ואין מסככין בנסרים משופין. תקרה שאין לה מעזיבה בית הילל אומר מפקפק או נוטל אחת מבינתיים דכתיב חג הסכות תעשה לך. ולא מן העשוי. תעשה לך ולא מן הגזול אם גזל סוכה שבראש הספינה ובראש העגלה שנגזלות שאינה מחוברת לקרקע אבל גזל עצים וסיכך בהן כשירה שאין לו אלא דמי עצים בלבד. חג הסכות תעשה לך בגימ' ז"ה אי"ן מסככי"ן בדב"ר המקבל טומאה ולא מן העשו"י. ולא מן הגזול. באספך מגרנך. פסולת גורן ויקב ד"א מגרנך רמז לנויי סוכה. מגרנך עטרות שבלים. מיקבך יינות. עצי סוכה אסורין כל שבעה בהנאה. כדאמר במס' ביצה בפ' המביא (דף ל) סוכת החג בחג אסורה. נויי סוכה אסורין. ואם התנה עליהן מותרין בפ' במה מדליקין (דף כב) ובפ' המביא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות. ובפ' לולב הגזול והדס של מצוה אסור להריח בו דאיתקצאי מריחא ובפ' לולב וערבה אתרוג שמיני ספק שביעי אסור תשיעי מותר. ומתני ביה הנאה בפ' לולב