הרוקח צב

קודש לחול. קרובץ וסליחות אינן מעכבים ביום הכפורים שחרית ומוסף ונעילה יש בהם נשיאות כפים מנחה אין בו נשיאות כפים ביוצר ומנחה אומר אבינו מלכנו ש"ץ להוציא קיימא לן בשילהי מסכת ר"ה שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן בין מי שהוא בקי בין שאינו בקי בברכות של ר"ה ויה"כ. ירושלמי והוא שיהא בראש התפלה ופוטר משום דאוושי ברכות ופוטר נמי עם שבשדות. ותפלות של כל השנה טוב שיתפללו כל היודעים כדאיתא בפ' תפלת השחר (דף כח) מתפלל אדם שמונה עשרה בכל יום. כל ברכות שאינן הודאה מברך כל אחד ואחד. אבל יוצר ומעריב מכוין לשמיעת ש"צ. ותפלות שבתות וימים טובים מתפלל כל אדם כתפלת י"ח דלא פלוג רבנן בתפלות אבל בר"ה ויה"כ דאוושי ברכות שומע מפי שליח ציבור כל התפלה ויוצא. בשילהי דיומא (דף פז) היכן אומר הוידוי יחיד אחר תפלה וש"צ באמצע התפלה. ואע"פ שש"צ מוציאו מצוה מן המובחר שיהא היחיד מתפלל בעצמו שיש בהם כמה מילי דרחמי כייף איניש לביה ומכוין אבל אהבה רבה דאית ביה רחמי דתורה מצוה לשמוע. מה שקורין פרשת עריות ביום הכפורים נראה כשם שצוית לנו שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותינו ביום הזה

ריט הלכות סוכה וסדר תפלותיה

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות זה הפסוק מתחיל בסוכות ומסיים בסוכות ועוד תחילה כתוב בסכת ואחר כך תשבו ואחר כך כתוב להפך ישבו ואחר כך בסכת ועוד קרא יתירה הוא היה לו לכתוב בסכת תשבו ז' ימים כל האזרח בישראל ולא יותר. אלא כל מקום שמתחיל הפסוק בתיבה אחת ומסיים באותה תיבה יש לרבות יותר. כמו שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב ועד ערב תשבתו שבתכם. הרי מתחיל בשבת שבתון ומסיים תשבתו שבתכם לומר מוסיפין מחול על הקדש בין מלפניו בין לאחריו ולרבות ימים טובים שכמו כן מוסיפין מחול על הקדש כדאיתא בפ' בתרא דיומא (דף פא) כל דבר שנקרא שביתה יש משום גזירה ויש משום מוקצה ויש משום שבות. כמו כן בסכת תשבו. ישבו בסוכות. מחלוקת ר' שמעון וחכמים ור' אליעזר וחכמים כמו שנפרש אסמכתא מיכן תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ר' שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח. וקא מפלגי אם יש אם למקרא או למסורת בסכת בסכת בסכות אלו אסמכתא מתחיל בסכת ומסיים בסכות לרבות כאלו כתיב ג' בסכת וכתיב אחריו למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי הרי ד'. א' לסכך נשארו ג' לדפנות ולר' שמעון בסוכות כתיב האחרון כאלו ב' הרי א' לסיכוך וד' לדפנות והלכה כרבנן וב' כהלכתן וג' אפי' טפח שוחק וגם צורת הפתח. ואמר בסכת תשבו הרי כתיב בסכת קודם ישיבה לומר סוכה ישנה שעשאוה קודם החג שלא לשם חג שבית הילל מכשירין זהו בסוכה שנעשית לסכך אע"פ כן תשבו ומה שהיפך ישבו ואחר כך בסכת. לומר אם אין לו סוכה ביום ראשון יעשה סכות בחולו של מועד. וכן הולכי דרכי' ביום ישבו בסוכות בלילה הולכי דרכים בלילה ישבו בסוכות ביום. בסוכות תשבו כעין תדורו כגון ישראל שנתחייב בסוכה והיה בבית האסורים ובחולו של מועד יצא תשבו כשיצא אבל שנתגייר בחולו של מועד נאמר ישבו בסכות. תשבו בגוב' של אדם שראוי לישיב' הם י"ט ישבו בסכת ז"ט בסכת תשבו ז' ימים הייתי אומר אם בא מן הים בחולו של מועד יכול ישב מיום שבא ז' ימים לכך נאמר קרא יתירא ישבו בסוכות בעוד שהוא ימי סוכה בסכת תשבו. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות כלומר המשמשין חייבים אבל חולה מחמת סוכה פטור הוא ומשמשין שאינו ראוי לישיבה וכן חתן ושושבינין פטורין מן הסוכה. בסכת תשבו יכול מכל דבר ת"ל חג הסוכות תעשה לך ז' ימי' באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב. ה"סכות בגימטריא ת"צא שכך הכשר סוכה שהרי הסוכה ז' על ו' הרי ז' פעמים ז' הם מ"ט והגבוה י' טפחים הם י' פעמים מ"ט הם ת"צ טפחים טפח