הרוקח צ

בפ"ד מיתות (דף סד) אמר ר' חנינא ש"מ חותמו של הקב"ה אמת וכן איתא נמי ביומא בפ' בא לו (דף סט). ועד עת החיתום יכול היחיד לשוב אם ישבר לבו בתשובה שלמה מתקבלת. בא"ב דר' עקיבא קרוב ה' לנשברי לב שבורי לב חביבין לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת מרוחקין מן השכינה ל"ו אלפים רבבות פרסאות. שנאמר שרפים עומדים ממעל ל"ו גדול אדוננו ורב כח אלפים רבבות מפרסאות שלו שהפרסא שלו אלף אלפים אמה ואמה שלו ד' זרתות וטפח וזרת שלו כמלא עולם ושמים בזרת תכן. אבל שבורי לב הקב"ה אצלן בתוך אמה. וכל מי שזובח יצרו בכל יום ומתודה מעלה אני עליו כאלו כבדני בב' עולמות. זובח תודה יכבדנני בעולם הזה ובעולם הבא. ונושאין כפיהן הכהנים בכל תפלה לבד מן המנחה. ולאחר כל התפלה של נעילה דנפקא קדושת יום הכפורים פר"ח תוקעין קשר"ק והעברת שופר תרועה בחדש השביעי שיהו תקיעות של חדש זה שוין: ומנהג שלנו במלכות לות"ר לתקוע רק תקיעה אחת לומר נצחו השטן לפי שבפרקי דר' אליעזר בפ' מ"ו יום הכפורים מכפר על עבירות קלות וחמורות שנאמר מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו וכו' ראה סמאל שאינו מוצא בהן חטא אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם יש לך עם אחד בארץ דומה למלאכי השרת שבשמים מה מלאכי השמים הולכים יחפים כן ישראל ביום הכפורים והקב"ה שומע עדותו של ישראל מן הקטיגור שלהן ומכפר על כל עונותיהן ועל כל עם הקהל יכפר ואומר מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. ברכו מעריב ומתפללין י"ח ברכות דקיימא לן כר' חנינא בן גמליאל משום אבותיו מתפלל י"ח שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. ומבדילין על הכוס ומברך מאורי האש דאמרי' בפסחים א"ר בנימין בר יפת אמר ר' יוחנן מברכין על האור במוצאי שבתות ובמוצאי יום הכפורים וכן הלכה וכן אמרי' בברכות

ריח סדר תפלת יום הכפורים

ערב יום הכיפורים אסור להתענות כדאיתא בפסחים בפ' אלו דברים. בערב קודם אכילתו צריך להתודות כדאמרינן בשלהי מס' יומא מתוודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה. במנחה אומר תהלה קדיש ומתפלל י"ח ברכות עד עושה השלום וכופה קומתו ושוחה ואומר וידוי בכונת הלב אלהינו ואלהי אבותינו עד ואנחנו הרשענו מה נאמר לפניך אתה יודע רזי עולם עד ותכפר לנו על כל חטאתינו על חטא שחטאנו לפניך באונס עד את כל דברי התורה הזאת כי אתה סלחן בא"י האל הסולחן. אלהי עד שלא נוצרתי יהיו לרצון אמרי פי שליח צבור חוזר ומתפלל י"ח ברכות עד עושה השלום ואינו אומר וידוי עד אחר תפלת ערבית ואומר כל הקדיש ויוצאין מבית הכנסת ואין אומר אבינו מלכנו עד לאחר תפלת ערבית ולוקין יש פעם אחת ויש ג' פעמים ואחר כך אוכלין ושותין כל צרכן ואם ערב שבת הוא ערב יום הכפורים אין מקדשין על הכוס כדאמרינן בערובין בפ' בכל מערבין (דף מ) וצריך לגמור סעודתו מבעוד יום דכתיב מערב ועד ערב ונשים נמי חייבות בתוספת ענוי. לאחר אכילתו מברך ברכת המזון וטובל במקוה כל אחד ואחד ויש שעושין לאחר הרחיצה וצריך כל אדם לבקש מחילה מחבירו כדמשמע בפ' בתרא דיומא (דף פז) וכן בב"ק בפ' החובל (דף צב) וכן בערובין בפ' כיצד מעברין וצריך כל אדם להעביר על מדותיו כדאמר בפ' א' דר"ה (דף טו) ובשלהי פ' סדר תכניות (דף כה) גבי ר' עקיבא וכן בירושלמי בפ' החובל ובמדרש הרנינו ובתוספתא דבב"ק ומדליקין ב' נרות בבית כמו בשאר שבתות משום שלום בית

ליל יום הכיפורים ערבית באים לבית הכנסת ושליח ציבור מתעטף ואומר כל נדרי פעמים ואומר שהחיינו (זמן אומרו אפי' בשוק] ברכו מעריב קדיש ומתפלל מנן זכרנו אתה גבור מי כמוך אתה קדוש עד יהללוך סלה ובכן תן פחדך ובכן תן כבוד ואז צדיקים קדוש אתה עד המלך הקדוש אתה בחרתנו יעלה ויבא מחול