הרוקח פט

המדה מן הצדדין אבל למעלה מן המדה לפי שבשליש הבית היה והקדושה עד ערבות כאילו דבוק הארון לכסא וכאלו דבוק לכבוד והצדקה והתורה לימינו מימינו אש דת למו צדק מלאה ימינך. לאחר קריאת התורה קורין אשרי ומתפללין מוסף ואין מזכירין עבודת היום בקרובץ ובסליחות. למנחה קורין בתורה כהן ולוי וישראל וקורין בפרשת עריות משום דאמר בחגיגה בפ' אין דורשין גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן ואם נכשל שום אדם בערוה יתבייש וישוב לכך מפטירין ביונה כי שבו מדרכם הרעה. ובפ' בתרא דיומא שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעתי ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש אלו שלשה הם ותשובה עם כל אחד ואחד עבר אדם על מצות עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפור מכפר שנ' כי ביום הזה יכפר. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה תשובה ויום הכפורים תולין וייסורין ממרקין שנ' ופקדתי בשבט פשעם. אבל מי שיש בו חילול השם אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא בייסורין למרק אלא כולם תולין ומיתה ממרקת שנא' אם יכופר העון הזה עד תמתון. חילול השם שתלמידי חכמים חוטאין וחבריו בושים משמועתו או ישראל חוטא. שהנכרים אומרים יהודי' עושים כרשעים או חסיד שגנב או עושה עבירות. והחוטא העושה תשובה יתכפר לו לעולם הבא אך בזה יהיה לו יסורין או שום רעה בעולם כדא' בפ"א דקדושין בסופו כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה. ומתרץ אביי מריעין לו בעולם הזה לשלם מעשיו הרעים. והיינו דאמרינן בפרק א' דתענית ואין עול כשם שהקב"ה נפרע מן הרשעים מן עבירה קלה שעושין בעולם הזה לעולם הבא כך נפרע מן הצדיקים על עבירה קלה שעושין בעולם הזה זהו פגעת את שש ועושה צדק וכיראתך עברתך ואמרי' בערכין בשלהי פ' יש נערכין תנא ר' ישמעאל כל שעברו עליו מ' יום בלא יסורין קיבל עולמו. במערבא אמרי פורענות מזומנת לו. תכלית יסורין ארגו לו בגד ללבוש ואינו מתקבל עליו או נתכוון למזוג חמין ומזגו לו צונן או נהפכה חלוקו או נתכוון ליטול בכיסו ג' ועלה בידו ב' שצריך לטרוח להחזיר נכשל באצבעו או אמרו דברי חירופין או חלם חלום רע מצדיק עליו את הדין על כל מקוראותיו. המפטיר יברך כל הברכות לפניה ולאחריה וחותם במוחל וסולח וקדיש ומתפללין מנחה. בשבועות בשלהי פר' א' פורק עול ומגלה פנים בתורה ומיפר בריתו בבשר תשובה ויום הכפורים מכפר. ובתוספות בפ' יום הכפורים מי שמחלל שם שמים אין בו כח וכו' ואע"ג דאמר ר' יוסי בר יהודה חטא אדם פעמים ושלש מוחלין לו ד' אין מוחלין לו שנ' נושא עון ופשע וחטאה ונקה. מיכן ואילך לא ינקה. ואמר על ארבעה לא אשיבנו ואומר פעמים שלש עם גבר. אלא א"ר יהודה בר סימון שובה ישראל עד ה' אלקיך אפי' כפר בעיקר. במדרש הרנינו דרש רבי' הקדוש שובה ישראל אפי' יש בכם עבירות עד ה' כסא הכבוד. ביומא בשלהי פ' א' דאמר רמי בר חמא הש"טן בגימטריא שס"ד ביומא דכיפורים לית ליה רשו לאסטוני היינו עבירות שעושין בו ביום כמה בתולי איבעול בנהרדעא אבל עבירות של כל השנה מביאים במדרש הרנינו אשרי נשוי פשע כסוי חטאה זש"ה נשאת עון עמך אתה מוצא ביום הכפורים בא השטן לקטרג והוא פורט עונותיהם של ישראל וכו' והשטן הולך להביא עונות וליתן בכף עונות להכריעם וכו' מודה ועוזב על מנת לעזוב ירוחם כיון שישראל פורטין עונותיהם ומתוודים הקב"ה נושא להם עון כי ביום הזה יכפר עליכם. אשרי וסדר קדושה וקדיש ומתפללין נעילה זכרנו וחתמנו וחתום נזכר ונחתם לפניך. בתוספתא יום הכפורים מכפר עם חשיכה לכך תפלת נעילה בלילה כרב דאמר תפלת נעילה פוטרת תפלה של ערבית. בנעילה מתפלל ז' ומתודה ובשבת אף בנעילה צריך להזכיר של שבת בפרק במה מדליקין (דף כד) לעת ערב חותם הקב"ה ועומדים כל צבא מרום אלו מימינים ואלו משמאילים ואז כל הנשמות עומדו' לפני הכסא להליץ ועומדים ב' מלאכים על גלגלי רוח זה כנפיו מסוף העולם ועד סופו וזה כנפיו כמלא עולם אחד סופר חותם למות ואחד לחיים והקב"ה חותם אמת כדאמרינן