הרוקח פח

לוגמא וכל מיני משקין מצטרפין שתה ציר או מורייס או חומץ פטור אבל אסור וכן שתה פחות מלא לוגמא אסור. אסור ברחיצה מקצת גופו ואם היה מלוכלך בטיט ובצואה מותר או נטפטף דם מחוטמו או כשיוצא מבית הכסא שאינו מכוין להנאתו מותר לרחוץ ידיו בעל קרי טובל ביוה"כ במדרש הרנינו ובלבד שירחץ במקום צנוע. בן י"ג שנה ויום אחד ובת י"ב שנה ויום אחד מתענה כל היום ח' שנים בבריא או חולה בן ט' מתענין לשעות ולא פחות מבן ח' שנים ואשה מדיחה ידה ליתן כת לתינוק ומותר לעבור במים עד צוארו להקביל גדול ממנו או לשמור פירות שאינו מכוין לרחיצה ואסור לישב על טיט לח המטפחת במים ומצטננים בכלים ובפירות ומותר לרחוץ ידיו בהשכמה או כשיוצא מבית הכסא. מטפחת לחה במים אסור לקנח בה פניו ידיו ורגליו משום סחיטה ראה קרי ביוה"כ וכל חייבי טבילות טובלים ביוה"כ ואמר במדרש הרנינו בפסיקתא רבתי א"ר אבא בשם ר' אחא ובלבד שירחץ במקום צנוע שלא התירו אלא לטהרתך לכפר מעונותיך

אסור בסיכה מקצת גופו ככל גופו ואם הוא חולה או שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו: אסור בנעילת הסנדל מנעל אסור לכל ואם מתיירא מעקרב או משרצים מותר לכרוך שום דבר על רגליו לילך בו. כרבה בר רב הונא דכריך סודרא אסור בתשמיש המטה ואם ראה קרי מחמת אונסו ידאג כל השנה כולה. ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא יראה זרע יאריך ימים. אסור במלאכה ואם עשה ביום הכפורים מלאכה חייב אחד האיש ואחד האשה ולא מיחייב על תוספת עינוי. תוספת יום הכפורים מן התורה בין בכניסתו בין ביציאתו מערב ועד ערב תשבתו שבתכם. תינוקות להתענות קיימא לן כרבי יוחנן בת י"ב שנה ויום אחד או זכר בן י"ג שנה ויום אחד חולה מאכילין אותו על פי בקיאין אם יאמרו מסתכן אם יתענה מותר לאכול בין אמר החולה צריך אני אע"פ שהרופא אמר אינו צריך או רופא אמר צריך והחולה אמר אין צריך ספק נפשות להקל. עוברה שהריחה או תאיבה לאכול מאכילין אותה עד שתשוב נפשה אם תתאוה ביום הכפורים לוחשין באזנה יום הכפו' אם אינה מבקשת יותר הרי טוב ואם לאו יאכילוה. מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבדו. תנו רבנן תינוקות מותרין בכולן חוץ מנעילת הסנדל רחיצה וסיכה כיון דרביתייהו נינהו לא גזרו בהן רבנן. הכלה תרחץ בכל ל' יום והחיה תנעל את הסנדל וקורא בתורה ו'. והמפטי' ובעשור לחדש ומפטיר סלו סלו. ומה שפוסקין צדקה עבור המתים ביום הכפורים ולא ביום טוב יש להם אסמכתא שכתוב בסוף פרש' ואתה תצוה הכפורים אחת בשנה יכפר וסמיך ליה ונתנו איש כופר נפשו ליי בזמן שיתן לכפר' הנפש ומה מועיל למת שהחי נותן צדקה בעבורו אלא השם בוחן לבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים היה נותן צדקה ואם היה עני אותו המת אך לבו בטוב והיה נותן אם היה לו אז תועיל לו קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת כדוד על אבשלום וכר' יוחנן על אחר לכשאמות אפסוק עשן מקברו אבל אם נתן בעבור רשע אין מועיל ונותנין לכבוד המתים שהצדיקים מליצים על צאצאיהם כי יוצאין מתחת הכסא שהוא חלול למטה ממקום השכינה אני אעביר כל טובי על פניך בא"ת ב"ש נפשם דרך דלת הכסא יוצאים כסא באל בם דלת ושם התורה מגילה עפה כסא בא"ת ב"ש לחת. הכסא כאבן ספיר הלוחות סנפירין כ"סא לח"ת בגימטריא ח"סד וא"מת זהו צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך והלומד ספר לשם שמים יזכה לגן עדן מקום ספיר אבניה תירג' וגינתא דעדן אתר דשיזבא לכך אבן יששכר ספיר וכשישר' עוסקים לקרות בתורת אמת אז הצדיקים מליצי הצדק למעלה א"מת מא"רץ תצ"מח וצדק משמים נשקף לכך בשעת קריאת אמת אמת וצדק וכן אם אירע למול בר"ה מוהלין אותו לאחר קריאת התורה ואחר כך תוקעין ואם ביום הכפורים אחר קריאת התורה מלים בשעה שפוסקין צדקה. לפי שהשכינה אצל התורה שהרי כתוב אני עם לבבי לבנות מנוחה לארון ברית ה' ולהדום רגלי אלדינו לכך מקום ארון אינו מן