הרוקח פז

בתמניא אפי זכרנו לחיים ויעלה זכרוננו לטובה בהזיית א' למעלה וז' למטה ז' רקיעים וא' רקיע על החיה. ו' ענויין דיום הכפורים באחרי מות כתיב ובאמור אל הכהנים ובפנחס להגן מן ו' הרעשים משחיתים ולכפר על ו' סדרים לכפר ו' דברים שכתובים ניאוף זימה טומאה תבל תועבה שכיבה ואם תחשוב גילוי והעראה הרי ח' לכך ח' הזאות לכפר. ואם תחשוב קריב' ורביעה הרי י' לכפר ובשביל זה מזכיר י' פעמים השם ביום הכפורים על שם יי יכפר בעד לכך י' קדושין בו ביום ה' פעמים כתי' לכפר וה' פעמים כפורים הם ג' יום כפורים וב' חטאות הכפורים ה' פעמים כתב שאר לכך ה' טבילות בו ביום ה' עבודות וה' תפלות בלילה ויום הכפורים. בשחר לובש בגדים של י"ח מנים לכפר י"ח פורעניות הכתובים בישעיה עד ירהבו הנער בזקן וסימן והניחם שם והניחם אותיות וי"ח מנה בערב לובש בי"ב מנים לכפר י"ב ארורים בוהיה כי תבא לי"ב שבטים י"ו הזאות מדם הפר ומדם השעיר בין הבדים וי"ו על הפרוכ' הרי ל"ב וז' על טהרו של מזבח וד' על קרניו הם י"א ושירי הדם היה שופך על יסוד המזבח הרי י"ב ול"ב הרי דם. כי הדם הוא הנפש יכפר כי מתאוות דם הכבד חוטא ולמאן דאמר אין מערבין חשוב ל"ב הזאות חשוב ז' על טהרו וד' על קרנות מדם השעיר וד' מדם הפר הרי מ"ז כי מ"ז גידים בכבד שמוציאין דם כשמזה מ"ז אתן לו חיים ואם תחשוב שירי הדם הרי מ"ח לכפר אם עבר כל מ"ח כריתות שנכרתו על כל מצוה כדאיתא במסכת סוטה וסימניך הנה דם ברית. וכנגד י' פעמים שקורין השם ביום הכיפורים תיקנו ימי תשובה מתקיעת שופר בראש השנה להזהר לשוב אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו זהו כשופר הרם קולך להזהיר והגד לעמי פשעם לכך כתוב שם י' דברים קרוא בגרון א' והגד לעמי ב' ולבית יעקב ג' ידרשון ד' יחפצון ה' צדקה עשה ו' ומשפט ז' ישאלוני ח' משפטי ט' יחפצון או עד למה צמנו י' וצמנו בכיפור ותוקעין בשופר לערבב שטן לגרשו לכך בסופי תיבות שט"ן. ויגרשו מימיו ר"פש וטיט אין שלום וסמיך ליה כשופר הרם קולך. וי' כאן למה צמנו א' ענינו ביום צומכם תצומו לא תצומו צום אבחרהו יום ענות צום ויום רצון הלא זה צום רמז ט' עינויין וא' רצון כנגד ט' ימים ורצון כנגד השבת הל"א ז"ה צום אבחר"הו בגימטריא יום הכפורים וכשתסיר ב' ימים של ראש השנה וא' יום השבת וא' של עיה"כ שאוכלים נשארו ו' ימים שצמים בהם כנגד ואותי יום יום ידרשון ב' הן ביום ג' ביום ד' יום ה' ויום רצון הרי ו' ימים וכן ו' צמנו צומכם תצומו צום צומכם הרי ו' ואין לחשב לא תצומו שהוא כנגד ערב יום הכפורים ודרשו לקדוש ה' מכובד זה יום הכפורים קטרת לפני ולפנים ביום הכפורים שהעושה בו תשובה קציעות כל בגדותיך יהיה נפשו בצרור החיים עם ה' לעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתייה כי אם הנפש נהנית כקטורת ביום הכפורים. ה' תפלות ביום הכפורים וכן ה' נפש באחרי מות בעניין יום הכפורים כנגד ה' ענויין שכתוב בפרק יום הכפורים ואמרי' בריש פ' בתרא דיומא יום הכפורים אסור באכילה ובשתייה ובנעילת הסנדל ברחיצה ובסיכה ובתשמיש המטה חמשה כנגד מי אמר רב חסדא כנגד ה' ענויין הכתובי' בפרשה אבל שתייה בכלל אכילה ירושלמי הני ו' ענויין כנגד ו' הכתובים והא ליתא אלא ה'. אמר רבי תנחומא אחד במוסף דאך בעשור

ריז יום הכפורים אסור באכילה ובשתייה והאוכל ככותבת הגסה ביום הכפורי' חייב כרת כמוה וכגרעיניתה ירושלמי אמר רבי יוסי זאת אומרת צריך למעך את חללה פי' תמרה הגסה אין המאכל דבוק לגרעינין משום הכי תני כמוה הוא המאכל וכגרעינית' למעוטי חללה אלא אם כן נמעכה לגרעינין וזהו חומרא וכל האוכלין מצטרפין אם אכל פחות מגרוגרת פטור מכרת אבל אסור. אחד אנשים ואחד נשים חייבין על עצומו של יום אבל אתוספת היום אינן חייבין בכרת אבל אסור לאכול עד חשיכה דאמר האזרח לרבות הנשים לתוספת. אמר רבא כס פלפלי או זנגבילא ביומא דכפורי פטור אבל אסור וכן עלי קנים ועלי גפנים אבל פלפלא חייב. אסור בשתייה מלא