הרוקח פו

בשבת כתוב בו יהי מאורות ולמה נברא עם פ' אורה לפי שלא נתלו המאורות לראות עד תחלת יום ד' הרי יום ראשון ושני ושלישי וליל ד' הם פ"ד שעות ובהאיר השחר יום ד' נראית הרי פ"ה שעות זהו פתח דבריך יאיר מבין פתאים ב' באות פתחה פי פתחתי' פי פערתי פי' פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה בפר' בראשית ביום אגה"ו תמצא פ' אבל ביום ב"ד לא נמצא לפי שביום ב' נברא חלוקת המים ובמים לקו דור המבול הנטבע בחנק ונברא בו גיהנם שפיה צר וביום ד' יהי מארת והיו מתענים שלא תפול אסכרה בתינוקות וכתיב יסכר פי דוברי שקר לכך אין מתחילין ואין משימין ביום ב"ד שאין כתיב בהם פ' והפ' פיה פתחה בחכמה ואין פסוק מתחיל בפ' ומסיים בפ' כי אם זה פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף לפתוח פה להליץ כגון זה פתח פיך לאלם ויליצו למעלה עליך טוב. ומה שאין כתוב פ' בבראשית בפר' ויכולו ובפנחס בחול ובכל המועדים יש בהם פ' חוץ משבת לפי שכתוב ודבר דבר דיבור הפה אסור שבת לה' אלהיך שבות ליי יכול משירות ותשבחות לכך התחיל דוד מזמור שיר ליום השבת טוב להודות ליי ולזמר יכול מן התורה לכך התחיל משה פרשת שבת ויקהל שדורשין לקהילות בשבת לכך ניתנה תורה בשבת שכולו לה' בשירות ותורה לכך נברא עם ב' שבתי בעולם ושבת בשנה ופה בנפש הרי השבת נברא באות ב' וגם פה באדם לומר פיו נברא לב' דברים בשבת לעונג ולהגות בו תורה ותושבחות וב' לובן פ' עשוי הרי בפ יש ב' כי כתיב ימלא פי תהלתיך הרי לתהלות ולתורה לא ימושו מפיך לכך אמר דוד מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וכתיב כל היום תהלתך לכך בשער הנולד של ב' עולה אלף ותת כי אלף ותת מלאכים לקבל י"ח ברכות לכך אלף ותתי"ח ה' בכל החומש אבל מה שיש ה' עם פ' וכן הברה אחרת רק לאלו ב' אותיות הי פי אבל לכולם יותר בית ויו ויש לפ' ה' חליות לומר בפה מקומות אהחע בומף גיכק דטלנת זסשרץ וה' חומשים ותורה אחת ופה אחד שהרי ב' אזנים וב' עינים ב' נחירים אבל פה אחד ואעפ"כ תורה שכתב תורה שבע"פ וכן בפה ב' עניינים פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה ללמד לאחרים חכמות בחוץ תרונה ויש דברים דבש וחלב תחת לשונך מעשה מרכבה וספר יצירה יהיו "לך "לבדך ואין לזרים אתך התחלתו סוד רזי לי רזי לי לפי שכתוב כל היום היא שיחתי כל היום תהלתך. כ"ד פהין במעשה בראשית כי כ"ד כנגד כ"ד ספרים. ול"ה פסוקים מן בראשית עד ביום עשות ה' ובהן כ"ד פהין. וכן בתורה ל"ה פסוקים שכתוב בהן תמיד ובאותם פסוקים כ"ד פהין כל ההוגה תמיד כ"ד שעות ביום בזכותו עומד. וכן י"ב פהין בקרית שמע וקורין בבקר ובערב הרי כ"ד פהין ובאחרי מות ובאמור אל הכהנים כ"ד כפרות. ובלידת השבטים מן ויפתח את רחמה דלאה עד שנולד יוסף כ"ג פהין ובבנימין אחד בצאת נפשה כי מתה הרי כ"ד פהין ובויגש אליו יהודה בענין שבעים נפש כ"ד פהין וכ"ד רננות תיקן שלמה וכתיב תורת ה' בפיך וכתיב בפיך ובלבבך לעשותו יהיו לרצון אמרי פי והגיון והגית בו יומם ולילה כ"ד שעות. ג"פ כתיב יוה"כ לכפר עונותם וחטאתם ופשעיהם ולכפר קשי העם הזה אל רשעו ואל חטאתו ג"פ אש בענין יוה"כ לכך קדר לתוכה ג' קבין גחלים כנגד ג' מינין של קטורת ח' נפש בענין יום הכפורים וח' הזאות לפני הכפורת מכל דם וכן על הפרוכת מן השעיר ז' למטה וא' למעלה כנגד ז' הללו במלאכים הללו את ה' מן השמים וא' הללו את ה' מן הארץ לפי שיהיו אחד מן המלאכים לכך רום מעלה א' ומטה ז' כי אין בארץ כי אם הללו ח'. דבר אח' ח' הזאות אם עברו על התורה שהיא ח' בתמניא אפי אמרתך דברך חקיך מצותיך משפטיך עדותיך פקודיך תורתך. והלל דרש את התורה בח' ענינים. ח' הזאות לכפר ח' גופי עבירות. א' ברגלים ממהרות לרוץ לרעה. ב' בערוה. ג' בידים. ד' בפה ה' בלשון ו' בעינים ז' באזנים הרי ז' למטה וא' למעלה בלב וכך חוטי ציצית וזכרתם את כל מצות ה' רום מעלה א' ומטה ז' מדם הפר וח' מדם השעיר בין הבדים הרי י"ו וכן י"ו קרבנות וכו' ולהגן מחרב הקב"ה שיש לה י"ו פנים חרב נוקמת נקם ברית וכן י"ו חיים