הרוקח פד

ולא "אחד" בהם' אדם כ"ג שאין עבודת היום כשרה אלא בו ונכנס בד' לבושי לבן להלבין ד' עונות של ד' חלוקי כפרה. באחרי מות ובאמור אל הכהנים כ"ד כפרות לכפר כ"ד עבירות שביחזקאל בהודע את ירושלים וכ"ד ערוה באחרי מות וארבעה ועשרי' דברים מעכבים את התשובה אלו הן רכילות ולשון הרע ובעל חמה ובעל מחשבות ומתחבר לרשע והמסתכל בעריות והחולק עם הגנב והאומר אחטא ואשוב והמתכבד בקלון חבירו והפורש מן הצבור והמבזה את אבותיו והמקלל את הרבים והמעכב את הרבים מעשות צדקה והמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה והמשמש בעבוטו של עני והמקבל שוחד והמוצא אביד' ואינו מחזיר' והרואה בניו יוצאי' לתרבות רעה ואינו ממחה בידם והאוכל שוד עניים והחולק על דברי תורה והחושד בכשרים והשונא את התוכחות והמלעיג על המצות והמואס בעושי מצות. ט' פעמים וכפר עד ט' פעמים מוחל וינסו אותי זה עשר פעמים אז פורע לכך בהפטרה ואמר סלו סלו ט' לשון צום ועינוי ואחר כך לקדוש ה' מכובד לכך אין ט' במזמור וארשת שפתיו בל מנעת סלה. וכן אין ט' ביענך ה' ביום צרה. ומסיים יעננו ביום קראנו. אלו הן ט' המעכבין את התפלה הראשון מי שנחתם גזר דינו כמו למשה בואתחנן השיבו אל תוסף דבר אלי. ב' המתפלל בלא כוונת לבו ויזכרו כי אלקים צורם ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו ג' מי שאינו מקשיב לדברי תורה מסיר אזנו משמוע תורה. ד' שאינו משיב לעני אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה. ה' עשק וגזל כמו במיכה אשר אכלו שאר עמי וכתיב לא יענה אותם. ו' המתפלל בלא נקיות גם כי תרבו תפלה אינני שומע. ז' מי שגברו עונותיו ולא שב ויהי כאשר קראו ולא שמעו. ח' מי שאינו שומע תוכחה ותוכחתי לא אביתם אז יקראנני ולא אענה. ט' מי ששם בטחונו בע"ז ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך הבנים מלקטים עצים לכך ט' ימי תשובה עד יום הכפורים בפסיקתא בפר' וזאת הברכה לעולם אין מחליפין זכות בחובה וחוב' בזכות. אין מעבירין את העבירות כנגד הזכיות ולא זכיות כנגד העבירות וכן מידה טובה מרובה ת"ק מדות כנגד מדת הפורענות אלא כף כף באלף בית על שם מדה במדה פורעין מן האדם על עונותיו אם הם מועטין בזה העולם נפרעין או לאחר מיתתו בלא גיהנם מייגעין אותו או מגלגלין על הקוצים ועל הברקנים או בכף הקלע מסוף העולם ועד סופו. אבל אם מת ברוב זכיות אז ליום הדין כבר פרעו לו ולזרעו מיעוט צדקותיו. לכל מי שעושין לו נס או הנאה גדולה לפנים משורת הדין מנכין לו מזכיותיו כמו שא"ר עקיבא לר' אליעזר קיבל ר' עולמו. לכך חביבין יסורין ואם אדם מיוסר או מפסיד ממונו ולא לאחרים דין הוא לגרוע מאותו אדם עונותיו. או אם יש לו אשה רעה. או דקדוקי עניות ואינו חוטא או רואה שום צער לו כנגד גיהנם. כי מלאה צבאה כי נרצה עונה אבל המחטיא את הרבים או מונע את הרבים מלזכות ומתלוצץ ושונא את טובים לוקה בזה לעולם הבא. ובמה שהאדם מזכה לבניו בה' דברים וכן המכבד חכמים יהיו בניו וחתניו תלמידי חכמים. בפרק במה מדליקין. וכך פוקד עון אבות על בנים פעמים כשחפץ או כל ישראל ערבין זה בזה. אין מדה כעובד מאהבה שלא על מנת לקבל פרס או עומד בנסיונות אשריו ואשרי איש שעושה תשובה שלמה. בספרי יחי ראובן ואל ימות וחכמים אומר עונשין על העבירות ונותנין מתן שכר על המצות ומה ת"ל יחי ראובן ואל ימות שעשה תשובה. ויש צדיקים גמורים שנפרעין מהם לאחר מותם דומיא ובידו רצפה במלקחים וסר עונך או כענין לוי שציער ר' אפס. באש ה' נשפט לצדיקים סמכוני באשישות וכתיב והבאתי את השלישית באש ובחנתים כבחון את הזהב ואחר כך הוא יקרא בשמי נשפט לאש גיהנם. דין האדם כשדנין את האדם אז הנשמות יוצאות והכרוז יוצא ואומר מי שיודע חובה אל יבא ללמד זכות יבא. אם עשה לו רעה ויצא הרוח ואומר כך עשו לי ואם עשה טובה יבקש עליו רחמים. כל מה שעשה במאזנים לעלות המה. מי שרובו עונות בסאסאה בשלחה תריבנה כי כל סאון סואן ברעש תקל תקלתא במאזנים ואשתכחת חסיר. ואם זכה ישקלנו במאזני צדק יש מאזנים לזכות ויש