הרוקח פג

לפייסו ומרבה עליו ריעים ואם מת צריך להביא י' על קברו. וכשמבקשין מחילה מן האדם לא יסרבו כדאמר רב פפא בפ"א דר"ה (דף יז) אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ואם מחל לו נענה בתפלתו כדאמר בשלהי סדר תעניות האלו (דף כה) כשירד ר"ע ואמר א"מ וכו' יצתה בת קול וכו'. שהעביר על מדותיו וכן משמע בפ' בתרא דיומא (דף פז) וכן בב"ק בפ' החובל (דף פט) וכן בערובין בפ' כיצד מעברין וצ"א לעבור על מדותיו כדאמרינן בפ"א דר"ה וכן בירושלמי פ' החובל ובמדרש הרנינו ובתוספות דבבא קמא

רטו הלכות יו"כ בליל יו"כ נכנסין לבתי כנסיות ומתחיל החזן כל נדרי דקיימא לן בפ' בתרא דשבת ובנדרי' מפירין נדרים בשבת ואו' שהחיינו כיון דליכא כסא כדאיתא בפ' בכל מערבין וקיימא לן זמן אומרו אפי' בשוק ואו' מעריב ומתפללין ומתוודין ואם שבת או' ויכולו מגן אבות ואין מזכיר יו"כ במגן אבות דקיימא לן בפרק במה מדליקין כרבא דאמר י"ט שחל בשבת ש"צ היורד לפני התיבה אין צריך להזכיר של יו"ט. בפסיקת' רבתי בפ' רני שמחי אמר להם הקב"ה למלאכי השרת בואו ואודיע אתכם צדקתן של בני שאני טענתים בעולם כ"פ צרות וייסורי' הבאות עליהם בכל דור ודור ובכל שעה ושעה ולא בעטו בי שקוראים עצמן רשעים וקוראין אותי צדיק בפני רבים והם אומרים בלשון הזה אבל אנחנו חטאנו עוינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו לפיכך מקלס שלמה את כנסת ישראל אשת חיל מי ימצא אם חומה היא וכו' ר"א בן יעקב או' עבירות שאדם מודה ומתווד' בי"כ זה בין שנה ועשה אותם בין לא שנה בהם מתודה יה"כ אחר שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד וקיימא לן בגיטין בפ' התקבל (דף סז) משנת ר"א קב ונקי. יחיד מתוודה אחר תפלתו ושליח ציבור באמצע ומסיק עיקר וידוי אבל אנחנו חטאנו ואומר במדרש הרנינו כיון שישראל פורטין עונותיהן והם מתחרטין הקב"ה סולח להם לכל עונותיהם ועובר על פשעיהם שנ' כי ביום הזה יכפר הוא שהנביא מקלס מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. אור של יו"כ מתפלל ז' ומתוודה בשחרית מתפלל ז' ומתוודה במוסף מתפלל ז' ומתוודה במנחה מתפלל ז' ומתוודה בנעילה מתפלל ז' ומתוודה. ר' חנינא בן גמליאל או' משום אבותיו ערבית מתפלל י"ח שלימות מפני' שצ"ל הבדלה בחונן הדעת וכן הלכה וקיימא לן כחכמים כ"מ שזקוק לשבע אם בא לחתום וידוי חותם

ריו שחרית מתפלל כמו בערבית ובקרובץ בסליחות אין להזכיר עבודת היום כי אם במוסף כי כהן גדול לא היה עושה אותם כי אם במוספין. בפ' בתרא דמגילה (דף ל) בשחרית קורין אחרי מות והמפטיר קורא בפנחס ובעשור לחדש ומפטיר בישעיה ואמר סולו סולו במנחה קורין בעריות ומפטיר ביונה כי כ"ד עריות כתובי' באחרי מות ובאמור אל הכהנים ה' מהם כפורים וה' לכפר וט' וכפר וד' יכפר וא' מכפר הרי כ"ד כפרות לכפר על כ"ד ערוה באחרי מות וכ"ד גילוין בעריות ולכפר על כל העובר כ"ד ספרים לכפר על כל כ"ד שעות ביום וכ"ד אכילות בבראשית מן ולכם יהיה לאכלה עד ואכל וחי לעולם כנגד כ"ד תעניות כשתמנה וכשחל ר"ה ביום ג' ולכפר על כ"ד עבירות הכתוב בהודע את ירושלם י"ו כפרות כתובין בענין יוה"כ שבאחרי מות וי"ו קרבנות היו מקריבין בו ביום להנצל מי"ו פנים של חרב של הקב"ה ולכפר על י"ו כריתות שעל כל מצוה ומצוה ועם שעיר המשתלח היו י"ז וכן עד פרשה יש י"ז אותיות וכן י"ו קורין בשבוע וא' המפטיר. בפ' פנחס בכל המועדים במוספין כתיב יום חוץ מי"כ שאין כתיב יום לפי שאף לילו חשוב שנ' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אמרו חכמים זה יום הכפורים כי כל שס"ה ימים יוצאין שבועי' ונשאר יום אחד זהו יו"כ שלא נאמר יום בו לפי שכתב ימים יוצרו ולא אחד בהם ולו קרי ולא כתיב לומר לא נכתב יום בו לפרש הכתוב כי בכל הימים מותר באכילה. ולא אחד הקב"ה קראו אחד לו שיהא בעינוי לו ואסורין בו' דברים וכ"ג נכנס לפני ולפנים ובו עבד עברי יוצא לחירות ונקרא ראש השנה שנאמר בעשור לחדש בר"ה