הרוקח פא

אפך וקורא לפניו עד אשר דבר לעשות לעמו וקורא הלוי ומדלג פרשת העגל וקורא לוי מן פסל לך עד ההר ההוא. וישראל קורא מן ויפסל עד על פניו ויקרא ושותק והקהל אומר ה' ה' אל רחום וחנון עד ונקה ושותקין וחוזר ש"צ ואומר ה' ה' אל רחום עד כי עם קשה עורף הוא ושותק והקהל עונין וסלחת לעונינו ולחטאתינו ונחלתנו. וחוזר ש"צ וסלחת עד אשר אני עושה עמך קדיש. ואע"ג דתנן בפ' בתרא דמגילה בתעניות קורא ברכות וקללות אמרי' במס' סופרים בפ"א ד"ח כדרבונות. בשבע אחרונות של עצירת גשמים קורא ברכות וקללות אבל בתעניות אחרות ויחל משה ומפטירין דרשו ה' וכן יש בירושלמי ישן בפ"ב דתענית. ובמנחה אשרי קדיש ונוטל ס"ת וקורא כהן ולוי וישראל בפ' ויחל משה ואותו ישראל השלישי מפטיר בישעיה דרשו ה' עד אקבץ עליו לנקבציו ומברך עד מגן דוד יהללו ומחזיר התורה קדיש תפלת המנחה יחיד מזכיר עננו בשומע תפלה ואומר אלהי נצור עד וקלקל מחשבת' רבון העולמים גלוי וידוע לפניך בזמן שבה"מ קיים אדם חוטא ומביא קרבן ומקריב לפניך חלבו ודמו ומתכפר לו עכשיו ישבנו בתענית ונתמעט חלבינו ודמינו יה"ר מלפניך חלבינו ודמינו שנתמעט כאלו הקרבנום על גבי המזבח ותרצנו ויהיו לרצון וכו' כרב ששת בפ"ב דברכות

בברכות בפ"ב הרואה חלום ונפשו עגומה עליו ילך ויטיבנו לפני שלשה דמרחמו ליה ולימא להו

ריב חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לישוייה טבא. שבע זימנין גזרנא עליה דליהוי טבא והוי טבא והחולם יאמר חלמא טבא חזאי ז' פעמים והם משיבין לו לכל פעם ופעם טבא הוא. ואחר כך אומר הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם. ולא אבה יי אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך יי אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך. פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה' אם יפול משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יהונתן ולא מת ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן ישי שלום שלום לך שלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדול ואמרתם כה לחי אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. בפ' א' דשבת (דף יא) ובפ' א' דתענית יפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום אפילו בשבת. בברכות בפרק אין עומדין (דף לא) כל היושב בתענית חלום בשבת קורעין לו גזר דינו של ע' שנה. מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתא. בפ' א' דברכות אגרא דתעניתא צדקתא. ירושלמי בפרק תפלת השחר שבת שחל בו תענית אומר של תענית בברכה חמישית ואומר עבודה והודיה וברכת כהנים. ראש חדש שחל בו תענית אומר של תענית במוסף אחר האל הקדוש. כל השנה אין מפטירין אלא בשבתות וימים טובים חוץ מט' באב ושאר תענית צבור אז מפטירין דרשו במנחה ולא בשחרית. אחר הפסח וסכות מתענין שלשה שני וחמישי ושני וקורין ויחל אבל אחר עצרת אין מתענין. ותעניות דגזירות קורין ויחל ומפטירין דרשו. בה"ג כתב אם התענה ושכח לומר עננו בשומע תפלה יאמר לאחר תפלה לפני אלהי נצור. בוויר"מש מתענין על גזירה שהיה בר"ח סיון ונהגו לקרות בשחרית בראש חדש ולערב ויחל ודרשו וט' באב וי"ז בתמוז וצום גדליה ועשרה בטבת וצום אסתר מפטיר למנחה. נוהגין שלא להתפלל עננו כי אם שליח ציבור בשחרית ושאר ציבור במנחה פן יארע אותו בולמוס ויצטרך לאכול

ריג הלכות תענית כל תענית שמתענין אוכל משחשיכה ליל לפני תעניתו ומסקנא בפ' א' דתענית (דף יב) אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי ר' אמר רבה לא שנו אלא שלא ישן אבל ישן אסור ואם מתנמנם מותר. ואמר בירושל' ישן ועמד אסור ואם התנה מותר. ויש לו להתענות כל היום עד חשיכה דאמר רב