הרוקח עט

ראש השנה מתודה ג' פעמים ובג' מקומות נקרא הקב"ה מקום ואמר רבי יוסי בר חנינא המבקש מטו מחברו יבקש ממנו ג' פעמים שנאמר אנא שא נא ואמרינן בפ' סדר תעניות כיצד (דף יז) וירא אלהים את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה. ואמרינן בשילהי דיומא היכי דמי בעל תשובה כל שבא דבר עבירה לידו וניצל הימנה. מחוי רב יהודה באותה אשה ובאותו מקום ובאותו הפרק וד' ענייני תשובה אלו הן תשובות הבאה תשובת הגדר תשובת המשקל תשובת הכתוב. פי' תשובת הבאה אם חטא באשה ובאת לידו והיה יכול לחטוא כמו בראשונה ומונע מן העבירה. או גנב ובא לידו ממון חבירו והיה יכול לגנוב ומונע. או השחית זרע להנאתו ויש לו תאוה ומונע מלהשחית היא תשובת הבאה אבל יש לו לעשות דין כנגד הנאות העבירה. תשובת הגדר מן האשה שלא יראה פני אשה ולא בבגדיה כי אם באשתו. מגנבה שלא ילך אצל שום ממון כי אם בשלו. בהשחתת זרע שלא יראה לא עוף ולא חיה ולא בהמה כשהן נזקקין יחד זה לזה ולא ידבר מענין התאוה. תשובת המשקל יש לו לשקול שיסבול צער כנגד הנאה שבאה לו. תשובת הכתוב אם מחוייב מיתה באותה עבירה יש לו לישב בקרח או לפני כורת דבורים או לפני נמלים או בהכאות או בענויין. לכך ד' תשובות א' בואתחנן וג' באתם נצבים וכן בתחלת יחזקאל ג' פעמים אם ישמעו וא' השומע ישמע והחדל יחדל לכך א' משונה כי תשובת הבאה אינה באה לידו רק לפעם נמצאת שיבא לידו. וג' פעמים אומר בהשכמה והוא רחום ואחת בערב לכפר ד' שפטים דבר רעב וחרב וחיה רעה וכן ד' יכפר עון א' ולא ישחית ב' להשיב אפו ג' ולא יעיר ד'. ובסוטה (דף לז) על כל מצוה ד' בכלל וד' בפרט וד' חלוקי כפרה לכן נעלם ד' בפסוק לכן בזאת יכופר עון יעקב כי יש בו כל הא"ב לבר מן ד' וד' אשר לבבו פונה היום ואם יפנה לבבך כי פנה אל אלהים אחרים ופנה אל אלהים אחרים. ודוד אמר בתהלים ד' פעמים פנה אלי. וד' ברית ביני ובינך במילה. ובתמניא אפי ד' שמירות בתורה. וד' פעמים במשלי עץ חיים. ובספר מלאכי ד' פעמים תורה בד' פסוקים זה אחר זה. ובשיר השירים ד' פעמים שאהבה נפשי בזה אחר זה. והעושה תשובה שלימה כאלו הקריב קרבנות. זבחי אלהים רוח נשברה. וכאלו הקריב פרי נדבה. ונשלמה פרים שפתינו אהבם נדבה

רז מנהג לעמוד בהשכמה ולהתפלל סליחות ממוצאי שבת שלפני ראש השנה בין שחל ר"ה בשבת הבאה בין באמצע השבת ואומר וידוי ג' פעמים כנגד פשעתי חטאתי עויתי ואין אומר בו עננו לפי שאינו אלא בשביל תשובה בלבד חוץ מצום גדליה: תפלת י' ימי תשובה. למעלה כתוב תוקעין בשופר מראש חדש אלול כי כן התקינו שיהו תוקעין מ' יום יום הכפורים על שם מ' יום אחרונים שעלה משה למרום ואמר לתקוע בכל יום כדי מס שלא יטעו עוד בע"ז ובזה המלכות אין תוקעין כי אם עד ר"ה

רח הלכות תענית

במסכת שבת בפ' במה מדליקין (דף כד) תעניות מתפלל י"ח ואומר עננו בשומע תפלה ואם לא אמר אין מחזירין אותו. ומסיק בפרק א' דתעניות יחיד מזכיר בשומע תפלה. ושליח צבור בין גואל לרופא ומסיים ב"א ה' העונה בעת צרה וכן בירושלמי דתפלת השחר. בפ' א' דתענית כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום לא שמיה תענית ואי יתיב דמי למפוחא דמליא זיקא. אימת מקבל תענית מיבעי ליה לקבוליה מבעוד יום לאזכורי בתפלת המנחה בשומע תפלה. ואם הקהל קבלו תענית אף על פי שהיחיד לא ידע ולא קיבל יש לו להתענות עמהם כדאמר רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש בפרק ג' תעניות (דף כד) אנן בתרייהו גרירן וקיימא לן אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד ובכל תענית אוכל משחשכה ואינו הולך יחף ומותר ברחיצה

רט שכח ואכל בתוספתא בפרק בתרא דתענית הרי שהיה מתענה ושכח ואכל הרי זה משלים תעניתו ירושלמי בנדרים בפ' קונם יין נדר להתענות