הרוקח עח

ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם וכן משמע בפ"א דשבועות ובערבין ובתענית שאסור להתענות בר"ה ובפ' סדר תעניות בירושל' ר"ע אומר בר"ה מתריעין אבל לא מתענין. מצאתי מנהג בווי"רמש שכך כתוב בסדר המוספין מלבד עולת החדש אשר לעולת התמיד מנחתם ונסכיהם ועוד כי אומר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכ'. ואם חל בשבת אומר ישמחו במלכותך וכו' עד זכר למעשה בראשית עלינו לשבח אבל בשפירא אין אומר פסוקים כדרב חננאל אמר רב וכו' ור' יצחק הלוי ביטל בוי"רמש לומר והשיאנו מפני שאינו יכול לומר ברכת מועדיך דהא לא כתיב אלא אשלש רגלי' כברכת ה' אלהיך. ליל שני של ר"ה אין שליח ציבור יושב בין מנחה למעריב וא"א בקידוש שהחינו. ביום שני של ר"ה קורין מן והאלהים נסה עד סוף הפ' ואת מעכה והמפטיר קורא ובחדש השביעי ומפטיר בירמיה מצא חן במדבר עד רחם ארחמנו נאם ה' והתוקע מברך לשמוע קול שופר ואינו מברך שהחינו ואם יום ראשון חל להיות בשבת אין תוקעין משום גזירה דרבה. כדאמרינן בפ' יום טוב אז מברכין בשני שהחיינו

רה צום גדליה ותפלת י' י"ת במס' ר"ה בפ' קמא (דף יח) בגמרא על ששה חדשים שלוחין יוצאין צום השביעי זה שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו אע"פ שנהרגו כמה צדיקים שאין אנו מתענין אלא על זה כי כשהפקיד מלך בבל זה הצדיק כששמעו שבו כל היהודים מכל המקומות אשר נדחו שם כשנהרג נפוצו כל היהודים הנקבצים אליו ואבדה שארית יהודה כדכתיב בירמיה ומסיק רב פפא כשיש שלו' יהיו לששון ולשמחה יש שמד צום ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין. בפ"א דברכות (דף יב) אמר רבה בר חנינא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט. חוץ מר"ה ויו"כ שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט. וכן הלכה ומתפללים זכרנו לחיים במגן מי כמוך במחיה ואומר המלך הקדוש המלך המשפט וכתוב לחיים במודים בספר חיים ומסיים עושה השלו' ואומר א"מ בבקר ובערב לבד מן השבת

רו עשרת י"ת מיום ר"ה ועד יו"כ דאמרינן בפ"א דר"ה שב בנתיים מוחלין לו כאן ביחיד דרשו ה' בהמצאו יחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו ימים שבין ר"ה ליו"כ והכי איתא נמי ביבמות בשלהי פ' החולץ (דף מט) ואיתא נ' בפכ"ג באגדה דשמואל ואמרינן בפ' דר"א ור' נהוראי אומר מפני מה ניתנה קורת רוח י' ימים מר"ה עד יו"כ כנגד י' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם וכנגד י' דברות שקבלו ישראל שאם יעשו תשובה שלימה לפניו יקובלו במדרש הרנינו כנגד קרבנות יו"כ פר אחד איל אחד וז' כבשים ושעיר אחד וכנגד ט' מדות רחצו הזכו עד ריבו אלמנה וכתיב אחריו לכו נא ונוכחה מהו הויכוח אמר הקב"ה עשו תשובה באלו ט' ימים אפילו יש בכם כמה עונות אני אלבינם כשלג ביום הכפורים. דבר אחר כנגד י' מאמרות. לכך רמז מן בראשית עד יום הששי י' ימים רמז לי' ימי תשובה. ד"א כנגד י' דברות התורה שניתנו בו' בסיון. נשתברו הלוחות בעונותיהם ונתפתה ביום הכפורים לכך אין עולה מלא ו' כי אם בעצרת ולית ובעשור מלא כי אם ביום הכפורים בפרשת פנחס לכך בכל עניין הרגלים יום בפנחס חוץ מן ובעשור זהו ימים יוצרו ולו אחד בהם ולא כתיב ולו קרי ולא לו לשטן לקטרג ביום הכפורים כי הוא לו להקב"ה יום אחד הדין. זהו ועוד בה עשיריה ושבה. בפסיקתא דסוכה ארחץ בנקיון באין ישראל עושין תשובה והקב"ה בר"ה מוותר להני שליש עונותיהם באין י' ימי תשובה ומתענין הכשרים שבהם הקב"ה סולח להם שליש כיון שבו יום הכפורים כל ישראל מתענין הקב"ה סולח להם כל עונותיהם. בשוחר טוב במזמור תפלה לדוד שמעה ה' צדק תודיעני אורח חיים אלו י' ימי תשובה. במזמור פ' הרנינו כן באור פניך יהלכון אלו י' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ומראש השנה ועד יום הכפורים מתוודים בכל יום ג' פעמים כנגד נושא עון ופשע וחטאה וכן בימי תעניות לי