הרוקח סט

היום מלך רחמים תעורר למחכיך מלך. בפסיקתא רבי יהודה בר נחמני בשם ר' שמעון בן לקיש פתח עלה אלהים בתרועה בשעה שהקב"ה עולה ויושב על כסא הדין בדין הוא עולה ובשעה שישראל נוטלין שופר ותוקעין הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים ה' בקול שופר לכך סמך ומשפט מכון כסאך. אשרי העם יודעי תרועה מיד ה' באור פניך ומשפטיך אור יצא בשמך יגילון כל היום שנקרא ה' ה' אל רחום וחנון. לכך מיד לאחר תקיעה אומר החזן בקול רם אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה סמך למשפטיך עמדו היום. לולי תורתך שעשועי. בפסיקתא מדריכך בדרך תלך א"ר לוי בשם ר' חמא בר' חנינא נבן מלך שהיה לו דין בפני אביו אמר לו אביו אם אתה מבקש לזכות לפני בדין מנה ביקולוגוס פלוני ואתה זכאי לפני בדין. כך אמר הקב"ה לישראל בני תהיו מזכירין זכות אבותיכם ואתם זוכים לפני בדין. אחד זה אברהם אבינו אחד היה אברהם. זכרון תרועה זה אבינו יצחק וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו. מקרא קודש זה אבינו יעקב. ישראל מקוראי. אימתי אתם מזכירים זכות אבות ואתם זוכין בדין בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש לכך סמך למשפטיך עמדו היום. לולי תורתך שעשועי שזה רמז לנו ומניין לנו שביום ראש השנה באין לדין שנאמר למשפטיך עמדו היום. בפ' אמור בכל הרגלים כתיב יום לבד מראש השנה שהרי בפסח כתיב ובחמשה עשר יום לחדש. ובעצרת וקראתם בעצם היום הזה יום כפורים הוא. בסוכות ביום הראשון וביום השביעי אבל בראש השנה זכרון תרועה ולא הזכיר יום זה ימים יוצרו ולא אחד בהם ולא ולו קרי לומר ימים יוצרו לו להקב"ה אחד בהם ולא כתוב יום ועל ספרך כולם יכתבו וסמיך ליה ולי מה יקרו ריעך אל ומה עצמו ראשיהם לומר צדיקים נכתבים לחיי עד אם תקטל אלוה רשע רשעים נכתבים למיתה וראה אם דרך עוצב בי ונחני בינונים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים מיכן אסמכתא הא דאמר ר' כרוספדאי אמר ר' יוחנן שלשה ספרים נפתחים בראש השנה ואמרינן בארבעה פרקים העולם נידון בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. אדם נידון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים ולא" אחד" בהם" סופי תיבות אד"ם ולו אחד בהם יום הדין לכך אנו מתפללין זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים לכך בפרשת ראש השנה בפנחס יש תיבות חיים. ומנין שביום הכפורים חותם שהרי בפנחס בחול ובשבת ובפסח ובעצרת ובראש השנה ובסכות כתי' יום בפרשת המוספין אבל לא ביום הכפורים זהו ימי"ם יוצר"ו ולו" בגימטרי"א שנ"ד ימים כמנין ימות הלבנה ולו אחד להקב"ה יום הכפורים ולא אחד כתיב אין השטן מקטרג עבירות שנעשו באותו יום כדאמרינן בפ' א' דיומא (דף כ). בבראשי' רבה יום אחד יום הדין יו"ם אח"ד הדין ולפי שבעניין באמור אל הכהנים אין כתיב יום בענין ר"ה לפי שבא בראש חדש ומקדשין על ידי הלבנה ואין כבודה אלא בלילה שנאמר את המאור הקטן לממשלת הלילה וראש חדש תלוי בבית דין ובעדים ופעמים שאין רואים אותה בזמנה ופעמים באה בארוכה ואין רואין אותה ביום שראוי להיות בו ראש חודש לכך אין יום בפרשת ראש חודש ובראשי חדשיכם שאין מברכין ברכת הלבנה אלא בלילה לכך אין יום בר"ה באמור אל הכהנים זהו תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו למה נקרא שמו חודש שהלבנה מתחדשת בו בכס"ה בגימ' לבנ"ה. בפסיקתא ר' ברכי' פתח תקעו בחדש שופר וכל החדשים אינם חודש אלא בכסה וכל החדשים אינם נכסין אלא יום חגנו והלא ניסן חדש ונכסה ויש לו חג וחגו בפני עצמו אלא חדש ונכסה ויש לו חג וחגו בן יומו זה תשרי. ובראש השנה דן כדאמר בפ' א' דראש השנה (דף ח) רב נחמן בר יצחק אמר באחד בתשרי ראש השנה לדין דכתיב מראשית השנה ועד אחרית שנה מראש השנה נידון מה יהא בסופה וממאי דתשרי הוא דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה איזהו חג שהוא מתכסה הוי אומר זה ראש השנה דכתיב כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מרשית השנה לית חסר א' מר"שית אותיות תשר"י אלמא ראשית הוא ראשון השנה. ואמר ר'