הרוקח ע

יצחק כל שנה שרשה מתחלתה מתעשרת בסופה שנ' מרשית השנה ועד אחרית שנה שנה דאית ליה אחרית רשה בתחלתה שחוזרין בתשובה לכך סמך מראשית השנה ועד אחרית שנה והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לכך לא נאמר יום גבי ראש השנה באמור אל הכהנים שאז גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם ולא כתיב יום. אעפ"י שימים יוצרו כמו שכתב ברגלים יום אז ולו הוא. הלכך כתוב כמשפטם בראש השנה בפרשת פנחס. ובו חיי"ם תיבות בראש השנה בפנחס שהקב"ה יזכרנו לחיים לכך בראש התפלה זכרנו לחיים. ובסופה בספר חיים. ואמרינן בפ' בתרא דראש השנה (דף לג) העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את הלל מדקאמר בשעת ההלל מכלל דראש השנה ויום הכיפורים לית בו ההלל מאי טעמא כר' אבהו דאמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה בראש השנה וביום הכיפורים. אמר להם איפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים וישראל אומרין שירה לפני לפי שכתוב כי חלצת נפשי ממות והיום הוא יום הדין. וכמו כן לא יסדו הפייטנים לומר בראש השנה וביום הכיפורים חי וקים נורא מרום וקדוש שלא נאמר חי להקב"ה כל זמן שאין שייך לומר בנו חי. כמו בראש השנה וביום כפור כדכתיב כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי. אלמא היכא דכתיב חיים בדידן כתוב בו חיים והיינו דכתיב אחר הפסוק השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי ולא כתוב בזה הפסוק אלהים חיים לפי שלא כתוב כמונו אך כתיב שמעת אתה ויחי כך בראש השנה וביום הכיפורים שהעולם נידון וספק חיים לא תיקנו לומר חי וקיים כשאני חי תהא קרוי חי לכך אין כתי' שמענו ויחי אלא כמינו ויחי לכך בחבקוק הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי ולא נמות תיקון סופרי' הוא. זהו שכתוב ביהושע והכריתו את שמנו ומה תעשה לשמך הגדול אבל כשישראל בתוקפן כתיב ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום. ה' פעמים אלהים חיים בקריה וה' מלך הכבוד הם וה' כבוד אלהי ישראל ביחזקאל וה' נוגה לפי כשישראל מכבדים ה' זמנים ג' רגלים וראש השנה ויום הכפורים אז מתכבד בחיות אור נוגה על כסא כבודו ובשבת כפלי כפלים יספת לגוי ה' יספת לגוי נכבדת. למה אין אומרים זולתות בראש השנה וביום הכיפורים לפי שאנו צריכין לומר אמת ויציב כהלכתו שהוא ו' פעמים אמת כנגד ו' פעמים אמת שיש בבראשית ברא אלהים את ויברא אלהים את האור וירא אלהים את כל אשר עשה ויברא אלהים את התנינים ויברא אלהים את האדם אשר ברא" אלהים" לעשות" ובראש השנה אומר זה היום תחלת מעשיך הואיל ותחלת מעשיו הוא צריכין לומר ו' פעמים אמת שאם היינו אומרים זולתות לא היינו אומרים ו' פעמים אמת באמת ויציב ויום הכפורים אעפ"י שאינו תחלת מעשיו מכל מקום הואיל ובינונים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים וגם חותם ביום הכפורים הוי כתשלומין. בראשי"ת בר"א בגמטרי"א ברא"ש השנה נבר"א בראשי"ת בגימטריא היו"ם ששופט בו ה"עולם בראשית וכתיב אצלו בר"א אלהי"ם א"ת ו' אמת יאמרו באמת ויציב אמת חותמו הרשום בכתב אמת כל ו' אלפים שהיה העולם ועוד שצריך לומר כסאו נכון ומלכותו ואמונתו. בראש השנה וביום הכפורים יושב על כסא כדכתיב במשלי (כ') מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע וכתוב אחר אומר מזרה רשעים מלך חכם וסמיך ליה וסעד בחסד כסאו אחד לראש השנה ואחד ליום הכפורים ונקרא תשרי בפסיק' תשרי ותשבוק כל חובינן ועוד תשרי י' נסיון עשירי העקידה תשר אשר בו נפקדה לכך אומר י' מלכיות י' זכרונות י' שופרות וכן מראש השנה ועד יום הכפורים י' ימים לכך סמך במשלי מתהלך בתומו צדיק התהלך לפני והיה תמים אשרי בניו אחריו אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט לכך סמך מלך יושב על כסא דין בראש השנה יושב מלא מפב"ש יושב באת בש בגימטריא שבעים על שבעים לשונות וזוכר הקב"ה