הרוקח סה

קפח גשמים פעמים קונין שביתה ופעמים אין קונין. בפרק מי שהוציאוהו (דף מו) תניא גשמים שירדו מערב י"ט יש להם אלהים אמה לכל רוח. והן כרגלי כל אדם לפי שהמים בעבים מינד ניידי וגם באוקיינוס. ותני' נהרות המושכין ומעינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם משום האי טעמא. במסכת ביצה בפרק משילין נותין כלי תחת הדלף בשבת ואם נתמלא כלי שופך ושונה ואינו נמנע ירושלמי תני נהרות ומעינות שבאו מחוץ לתחום ממלא מהם בשבת

קפט ישן בדרך בפרק מי שהוציאוהו (דף מה) מי שישן ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח וכן הלכה תנן ישן בדרך והרי הוא סמוך לעיר ר' יהודה אומר יכנס ובשילהי פרק חלון (דף סב) פוסק כרבי יהודה בכל מקום בעירובין ולא במחיצות. וקיימא לן כר' יוסי דתחומין דרבנן וספיקא לקולא בפ' בכל מערבין וכן בפ' כיצד מעברין וכן בפ' מי שהוציאוהו וכל אדם שהוא בעיר הרי הוא כבני העיר. ואם הניח עירובו מזון ב' סעודות כל העיר כד' אמות לו ממקום עירובו אלפים אמה לכל צד ויכול לקנות שביתתו בין ברגליו בין בעירוביו. תנן החשיך לו אמה חוץ לתחום לא יכנס הא תוך התחום יכנס והוא כבני העיר

קצ ריבוע העיר וקידור בהרים

בפרק כיצד מעברין (דף נג) המרבע את העיר עושה אותה ואת תחומיה כטבלא מרובעת עגולה עושים אותה זוית קצרה מצד אחד ורחבה מצד אחד רואין אותה כאלו היא שוה היו שני בתים יוצאין ממנה לב' רוחות כשני פגמין רואין כאלו חוט מתוח עליהן ומודד הימנו אלפים אמה היתה כקשת או כמין גאם רואין כאילו מליאה בתים היתה עגולה מרבעה בריבוע תחומיה וקרנותיה כטבלא מרובעת היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו מודדין בחבל פשתים נ' אמה אע"פ שבמדתו יותר מאלף אמה יעמוד זה על שפת הגיא וזה על שפתו האחר ויבליעו בחבל הגיע לגדר של אבנים שנפלה והגל גבוה ומשופע מבליעו וחוזר למדתו פי' אם רוחב הגיא כנגד העיר מנ' אמה שאין יכול להבליעו בחבל ובאחד מראשיו שלא כנגד התחומין הולך ומבליעו לשם ומודד משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה רוחב הגיא כנגד העיר וחוזר אל מדתו כנגד העיר ומשלים מדת תחומו ובלבד שלא יצא מתחומו שאם אין יכול להבליעו כנגד התחומין מפני רחבו ויכול להבליעו שלא כנגד התחומין לא יצא להבליעו הגיע לכותל אומדו ומקדרו כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו אבל אם יורד כנגדו שאין מתרחקת שפת תחתיתו מכנגדו שפת גובהו ד' אמות אז נכנס לתוכו ומודד קרקעיתו ויוציא לשפתו ומשלים מדתו. גיא שאין רחבו ב' אמה אפי' עמקו אלפים מבליעו. אבל יותר מאלפים מקדר אם אין חוט המשקלות יורד כנגדו שראוי להילוך אבל יורד כנגדו אפי' יותר מאלפים הגיע להר אם מתלקט י' מתוך ה' מבליעו או מקדרו י' מתוך ד' אומדו קידור הר לוקח חבל ד' אמות תחתון כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו: ירושלמי אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה ולא פחות שנפתח ונשבר ולא יותר שנכווץ ונפסד ושל פשתים דכתיב ופתיל פשתים בידו הגיע לנחל צר מלמעלה ורוחב מלמטה עד ג' אמה כאילו מלא עפר או צרורות ואם לאו מטפס ועולה מטפס ויורד בתוספתא המודד מודד בכל כחו נאמן אדם לומר עד כאן תחום שבת

קצא הנותן את עירובו בתוספתא הנותן את עירובו בסוף אלפים אמה של תחום אם היתה ביתו סמוך לחומה יכנס ואם לאו לא יכנס היה בעיר ונתן עירובו בעיר אחרת מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. כלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר כלתה בסוף העיר כל העיר כד' אמות ומשלימין לו את השאר. שבת בעיר שחריבה מדיוריה ומחיצותיה קיימות מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נתן עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום נתן חוץ לעיבורה מה שנשכר הוא