הרוקח סד

פירות שיצאו לרשות הרבים וחזרו שוגג יאכלו במזיד לא יאכלו. ר' נחמיה אומר בין בשוגג בין במזיד לא יאכלו עד שיחזרו למקומן. המבשל בשבת שוגג יאכל במזיד לא יאכל ובפ' אין צדין גוי שהביא דורון לישראל מותר בתוך ד' אמות שקיבל הפירות ובעיר כל העיר כד' אמות כרבא דשרא לכולא מברכתא. והא דתניא גוי שהביא פירות מבחוץ לתחום לא יזיזם ממקומו פירוש ארבע אמות

ארבע אמות ואלפים אמה. כל אדם יש לו ד' אמות ואלפים כדאמרי' בפ' מי שהוציאוהו (דף מט) מי שבא בדרך וחשכה לו ואיכא ממקום רגליו ועד עיקר האילן תרי אלפי וד' אמות. וכן משמע בפ' בכל מערבין (דף לה) נתגלגל חוץ לתחום ומסיק חוץ לד' אמות

עיבור העיר ולא כרמים וגדרים כשמודדין תחום העיר אלפים אמה לבד מן ע' אמה ושיריים מן העיר אם יהיו ב' עיירות או ב' כפרים ואין ביניהם יותר משבעים אמות ושירים הרי הן כמחוברין ויכול לילך כמה פרסאות כרב הונא דאמר נותנין קרפף לזה וקרפף לזה והלכה כדברי המיקל בעירובין וכן בפרק כיצד מעברין (דף נז) כל שאלו מכניס האמצעי ביניהם ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש הוי כד' אמות ובפ' עושין פפין לבי כנישתא דדניאל תלתא פרסי על ידי מתוותא דבלען בתוך ע' אמה ושירים וכן כפרים הסמוכים זה לזה וכן בני אקטיפין ובני ארדשיר אבל בענין כרמים לא התירו דאמרינן בכיצד מעברין (דף נג) היו שם גדודיות גבוהות י' טפחים וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה וכו' ותניא אלו שמתעברין עמהם נפש שיש בה ד' על ד' אמות והגשר והקבר שיש בהם בית דירה ובית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן. ובית ע"ז שיש בו בית דירה לכומרים. האוריאות והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה. והבורגנין שבתוכו והבית שבים הרי אלו מתעברין עמה. ואלו אין מתעברין נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך וגשר וקבר ובית הכנסת ובית ע"ז האוריאות והאוצרות שאין בהן בית דירה ובור ושיח ומערה וגדר והשובך שבתוכה והבית שבספינה אין אלו מתעברין עמה הרי אעפ"י שראוין לדירה אין מתעברת עם העיר כל שכן כרמים ובורגנין אין מתעברות דהא משמע בפרק א' דסוכה בית שאין בו ד' על ד' אין מתעברות דבורגנין דווקא מתעברות בארץ אבל לא בחוצה לארץ כדאמר בפרק עושין פסין הלכך אם יש בתוך ע' אמה ושירים בורגנין שומרי פירות וכרמים אין לסמוך עליהם

קפז כלתה מדתו באמצע העיר

בשלהי פ' כיצד מעברין (דף ס) א"ר אידי א"ר יהושע בן לוי היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר כלתה מדתו בסוף העיר נעשית כל העיר כד' אמו' ומשלימין לו את השאר וכן הלכה ובפרק מי שהוציאוהו (דף מב) כלתה מדתו בחצי חצירו יש לו חצי חצירו אבל כלתה מדתו על שפת תקרה מותר לטלטל בכל הבית כולו הואיל ותקרת הבית חובטת. מי שיצא חוץ לתחום ויכול לבא בהיתר עד התחום מי שיצא ברשות מצוה שנותנין לו תחום אם תחומו מובלע בתוך תחום העיר כרב שימי ב"ר חייא. או הוציאוהו עכו"ם או רוח רעה או יצא שלא לדעת והוצרך לנקביו או עשו לו מחיצה של בני אדם או שבת במערה שתוכה ד' אלפים וגנה פחות מד' אלפים באלו שייך הבלעת תחומין ואם אין אלו דרכים אינו מותר אלא אם כן בתוך ד' אמות שמובלעת ד' אמותיו. וכן מי שבא בדרך והחשיך לו בתוך ב'. והא דתנן מי שהחשיך חוץ לתחום אפי', אמה אחת אל יכנס לבית להיות כבני עירו אלא קנה שביתה במקום שחשכה לו ומשם יש. אלפים אמה לכל רוח. מי שיצא מביתו וכלתה מדתו אפי' בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר וכן בשלהי כיצד מעברין ובתוספתא בריש פ' ה' הנותן עירובו בסוף אלפים אמה של תחום אם היה ביתו סמוך לחומה יכנס ואם לאו לא יכנס: