הרוקח סג

כל מחיצה שאינה עשויה לקבע לא שמיה מחיצה בפ' עושין פסין וקיימא לן בפרק א' דעירובין מחיצה העשויה מאיליה שמה מחיצה גבי תל ונקע וקמה קצורה

קפא מחיצה העשוי בשבת

בתוספתא דשבת בפרק הזורק ספינות קשורות זו בזו מערבין ומטלטלין מזו לזו הותרו חזרו לאיסורן חזרו וקשרום בין אונסין בין שוגגין בין מזידי' בין מוטעין חזרו להיתירן וכן גבי מחצלות הפרוסות ברשות הרבים בשבת ומייתי הברייתא בפ' הזורק ובפרק עושין פסין באו מים חזרו פסין להיתרן הראשון וכן בשלהי עושין פסין גבי מחיצה על גבי מחיצה וקיימא לן במי שהוציאוהו (דף מד) דדופן שלישי אסור לעשותו בשבת אפי' בדבר הניטל אבל דופן ד' מותר וכן בפ' כל גגות דאמר שמואל נגודו לי גלימא

קפב שובתי ספינה בני אדם נכנסין מבעוד יום בספינה ושובתין בה כל בין השמשות והוי כד' אמות. הבית ששבתה בו בספינה באויר המחיצות ואם הלכה הספינה חוץ לתחום וחזרה לאחוריה לשפת הנהר שנכנס בה מותר זה ישראל לצאת מן הספינה לשוב לעירו דהוי כהוציאוהו גוים והחזירוהו כאילו לא יצא. ואם החשיך בין השמשות בספינה בשבת יצא מן הספינה בלילה וילך ביום בעיר אם ירצה ויאכל בעיר עד שתלך הספינה ויכנס בה ופירות הספינה שהובאה מחוץ לתחום נכנסין בני העיר ואוכלין עם בני הספינה מפירותיהן וגם אם ספינה באה ביום טוב מחוץ לתחום באים בני העיר ומביאין להם לאכול ולשתות. קבלתי ממורי ורבי ר' משה הכהן מי שקונה שביתה בין השמשות בספינה אסור לו לצאת מן הספינה לעקור שביתתו. ואם יצא אסור לחזור לספינה בשבת דאסור לשוט במים פן יעשה חבית של שייטים כן אסור לשוט בספינה ובמסכת שבת בפ' חולין (דף קלט) דווקא לצורבא מרבנן שרינן הערמה גבי ניים במברא. אבל קבלתי ממורי רבי' יהודה זצ"ל מאחר ששבת באויר מחיצות הספינה קנה רשותו ויצא וילך לעיר ויחזור לכשירצה שהרי הבית ששבת באוירו מבעוד יום כד"א כן בספינה ששבת בה אבל כשבאה חוץ לתחום אסור לצאת הימנה והספינה לו כד' אמות אבל ליכנס בתחלה בספינה בשבת אסור שמא יעשה חבית של שיינוין ואפי' תעבור הספינה בתוך התחום כדמשמע בפ' תולין דדווקא צורבא מרבנן שרי לאיערומי למיעבר במברא משמע לכולי עלמא אסור אפי' הנכרי מוליכה מפני גזירה חבית של שייטים ואם עבר ונכנס בספינה מהלך את כולה אע"פ שלא שבת באויר מחיצותיה דהוי כדיר וסהר דהלכה כרבן גמליאל אע"פ שלא שבת באויר מחיצות כמו שאין רוכבין על גבי בהמה שמא יחתוך זמורה כך אסור לישב על הקרון בשבת דדוקא בספינה התירו לישב אבל היושב בקרון לא מיבעיא אם בהמה מושכת הקרון דאסור שהרי משתמש בבהמה אלא אפילו נכרי המושך בקרון אסור לישראל לישב עליו כיון דאפשר לו לעמוד ולירד לארץ והוא יצא חוץ לתחום

קפג ספינה הבאה מחוץ לתחום בשבת או בי"ט ויש להם פירות ומאכל מותר לבני העיר ליכנס בספינה ולאכול בספינה משל בני הספני' רק שלא יוציאו כי חפצי הספינה כרגלי בעליהם והספינה כד' אמות. וביום טוב מותרין בני העיר להביא להם מאכל ומשתה רק שלא יוציאו מתחומי העיר ודמי להא דתנן היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתחום של זה ואם היו שלש' והאמצעי מובלע ביניהם' הוא מותר עמהן והם מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה. ותניא גשמים שבאו ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם ותניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם וביום טוב בפ' אין צדין נכרי שהביא דורון לישראל מחוץ לתחום לאותו ישראל אסור לישראל אחר מותר. ובפרק מי שהוציאוהו חפצי גוי קונים שביתה

קפד פירות בריש מי שהוציאוהו אמר רב פפא פירות שיצאו מחוץ לתחום בשוגג יאכלו לכל אדם במזיד לא יאכלו ואם חזרו חזרו להיתירן הראשון. ירושלמי