הרוקח סב

אמה לכל צד ומניח שם מזון ב' סעודות שהם י"ח גרוגרות בינונית ואם אחד מניח משלו צריך לזכותן על ידי אחר וצריך להודיע לכל מי שיערב עליו ומניח במקום הראוי לאכלו ומברך בא"י אלהינו מ"ה אקב"ו על מצות עירוב. בפ' כיצד משתתפין (דף פ"ב) בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי למי שילך לבית האבל או לבית המשתה. דאין מערבין אלא לדבר מצוה וכן משמע בפ' בכל מערבין קיבל עליו שהודיעו מבעוד יום מותר משחשיכה אסור קטן בן שש יוצא בעירוב אמו בלא זיכוי. בסוטה בפ' כשם ובפ' מי שהוציאוהו נלמד אלפים אמה מן התורה

קעח מי שבא בספינה והוציאוהו נכרים

בפרק מי שהוציאוהו מי שהוציאוהו עכו"ם או רוח רעה אין לו אלא ד' אמות החזירוהו כאלו לא יצא וכל העיר כד' אמות ויש לו אלפים לכל רוח יצא לדעת אע"פ שהחזירוהו עכו"ם אין לו אלא ד' אמות. מי שהיה בספינה ובאה בשבת מחוץ לתחום והוציאוהו גוים בעל כרחו על שפת הנהר כאשר יצטרך לנקביו ילך לעיר והוי כאנשי העיר כדבעי מיניה דרבא הוצרך לנקביו אמרי נהרדעי אי פיקח הוא מעייל לתחומא כלפי העיר כיון דעל על מי שהוציאוהו עכו"ם והוליכוהו לעיר אחרת ונתנוהו בדיר וסהר ובספינה מהלך את כולה כדמשמע גבי נחמיה בריה דרב הונא בר חנילאי משכתיה שמעתא ונפיק חוץ לתחום וכן משמע גבי ההוא דיכרי דאתו למברכתא דרבא סבירא להו כרב וכן משמע בירושלמי בפרק ר' עקיבא בשבת ניתנה תורה לישראל ואמרי' במכילתא מקול הדיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל הרי יצאו מתחומן י"ל הואיל ועננים מקיפים אותם הוי כמחיצות בני אדם כאלו לא יצאו

קעט מחיצה של בני אדם

מעשה שעשה מורי ורבי אליעזר ממיץ יהודים באו בספינה מחוץ לתחום והביא בני אדם לעשות מחיצה שלא לדעת הנעשים מחיצה להביא ב"א שבאו בספינה לבית דקיימא לן כר"ג אפי' בדיר וסהר שלא שבת באויר מחיצות דמהלך את כולה ובפרק מי שהוציאוהו (דף מג) משמע שמחיצת בני אדם מותר לעשות בשבת שלא לדעת הנעשים ונידונית כמחיצת דיר וסהר הנעשו' בע"ש להלך את כולם כדמשמע גבי דיר וסהר בהילוכו כל המחיצה חוזר למקומו כמו שהתירו לנחמיה כך ניתר לבאים בספינה ליכנס במחיצת בני אדם לבית כדיר וסהר ואפילו לא מלו גברי עד לבית בני אדם הנעשים מחיצה שלא לדעת הנעשים ילכו עמהם עד הבית דרך מחיצה עשויה והיוצאים מן הספינה ילכו ביניהם עד הבית מאחר שיוצאי הספינה לא יצאו מן המחיצות נידונות המחיצות כאלו הן ארוכות עד הבית ובכל מקום שמחיצות הולכות רשאים בני הספינה ההולכים ביניהם להלוך את כולה ואין לומר ספינה יש להם שוליים כי אין תלוי כי אם במחיצות שעל ידם הוי רשות היחיד להחשב כארבע אמות

קפ מחיצת בני אדם

צריכה להיות בלא ערבוביא אלא כמחול דאמר בירושלמי דשבת בפרק מילה ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי סכין של מילה עושין לה חולא פי' מחול' וצריך שלא לדעת העושים כדאמר גבי נחמיה וכן גבי זיקא דשרא לאייתינהו ואסר רבא לשבתא אחריתי דהוי כלדעת ואסור. והא דא' ביבמות פ' חרש גבי מפתחות דארכסו לשם לא היו בני אדם לעשות מחיצה כי אם תלמידים היודעים ואסור לעשות מהם מחיצה והא דאמר בפ' עושין פסין גבי אבוורנקא דהוה לריש גלותא שלא הביאו במחיצת בני אדם לפי שלא יכלו על כל פעם לעשות מחיצת בני אדם להביא לחם ויין בכל שעה לצרכי סעודה וקיימא לן