הרוקח נט

כר' שמעון בפרק כל גגות (דף פט) חצר וקרפף בית סאתים מותרין זה עם זה נפרצו זה לזה במלואם מותרין ואם הקרפף יותר מבית סאתים ונפרצו אסורין

קסז מחיצות בפ' א' דסוכה כל מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה לא שמה מחיצה גבי שבת בתל ושיבולת מקיפות ובפ' מי שהוציאוהו (דף מד) מחיצה העשויה בידי אדם בלא ידיעתם שמיה מחיצה ודופן שלישי אסור בשבת לפורסה אפי' בדבר הניטל גבי נפל דופנה. ואין עושין אהל עראי אפי' ביום טוב. אבל יש לו ג' דפנות מותר לעשות הרביעי זוקף המטה ופורס עליה סדין כדי שלא תעבור החמה עליו ועל האוכלין וכן בפרק כל גגות שקולא גלימא נגודא בה ובפ' המוצא תפילין משמע מתוספתא אהלי עראי מוסר גבי נגר הנגרר ולגבי הנהו דיכרי כריך בודייא ושייר טפח למחר פרסיה עליהן ובשבת בפ' תולין ובפ' המוצא תפילין וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו. וכן כילת חתנים רק שלא יהא בגגה טפח או בשיפועה. כל אהל שאין עשוי להשתמש תחתיו מותר בפרק כירה מטה גללניתא וכן שולחנות

קסח עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות כדאמר בפרק המוצא תפילין (דף צח) וכן מסקנא בגמרא דהוה תני לא יעמוד. ואמר ליה שבקת רבנן ועבדת כר' מאיר ש"מ דהלכתא כרבנן עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים אע"ג דהלכה כר' מאיר בגזירותיו אפי' היכא דפליגי רבנן כדאמר בכתובות בריש אעפ"י דף נז' מיהו מדקאמר שבקת רבנן ועבדת כר' מאיר ש"מ הלכה כרבנן אבל חפצים הצריכין לו אסור כדמסיק רב יוסף גבי סיפא לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים מאחר שצריך למפתח אסור

קסט מפתח מעשה בשוק של פטמין שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח. תנו רבנן שערי גנה בזמן שיש להם בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח ונועל מבחוץ מיכן ומיכן פותח ונועל מיכן ומיכן אין לה לא לכאן ולא לכאן אסורין כאן וכאן וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבי' קיימא לן כרבנן דאמרי בין המנעול למעלה מי' טפחים ובין למטה מי טפחים ובמנעול דלית ביה ד' טפחים מביא מפתח מערב שבת ומניחו באסקופה ולמחר פותח ונועל ומחזירה לאיסקופה או בחלון שעל גבי האסקופה אבל אם יש בחלון ד' על ד' אסור דמוציא מרשות לרשות לרשות זיז שלפני החלון נותנין עליו ונוטלין הימנו בשבת ונותנין עליו קערות וכוסות וצלוחית ומשתמש בכותל עד י' טפחים החיצונות אם יש זיז אחד למטה הימנו משתמש בו ובעליון אינו משתמש אלא כנגד חלונו בלבד ומוקי אביי דעליון אין בו ד' וחלונו משלימתו לד' כנגד חלונו משתמש דחורי חלון הוא דהאי גיסא ודהאי גיסא אסור

קע לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין מים ברשות הרבים או ברשות הרבי' וישתין ברשות היחיד וכן לא יזרוק לא יעמוד ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים או ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ראשו ורובו במקום ששותה אבל בכרמלית אינו צריך

קעא רקק מים אמרינן במסכת שבת בפ' הזורק אם רשות הרבים מהלכת בו הוי רשות הרבים אם פחות מי' טפחים ואם לאו הוי ככרמלית כמו ים ונהרות ואמרינן בפרק ואלו קשרים היה מהלך בשבת ופגע באמת המים אם יכול להניח רגלו ראשונה קודם שתיעקר שנייה מותר ואם אי אפשר ילך ברקק ויזהר שלא יתזז ברתוה ד' אמות כדמשמע בפ' רא"א חולין מאן דסחי במיא

קעב עניין אמה ד' אמות

בפרק מי שהוציאוהו (דף נא) שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות של אדם באמה שלו בטבלא מרובעת שהם כ"ד טפחים דילפי' מקרשים גבי רשות הרבים ובפרק א'