הרוקח נח

בתוספתא גזוזטרא שהיא גבוה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת מים אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה מן המים י' טפחים למטה אעפ"י שהמים צפין על גבה אין בכך כלום ר' מאיר אומר אף מלמעלה ר' חנניא בן עקיבא אומר גזוזטרא שהיא למעלה מן המים גבוה י' נוקבה משלשל וממלא ממנה בשבת. בפ"א דערובין (דף יב) לשון ים הנכנס בחצר אין ממלאין הימנה

קסג בור ברשות הרבים בערובין בפ' המוצא תפילין (דף צט) בור ברשות הרבים וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גביו ממלא הימנו בשבת בור ברשות הרבים עמוקה י' ורחבה ד' אין ממלאי' הימנו בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' ואין שותין הימנה בשבת אלא אם כן הכניס ראשו ורובו ושותה. בפרק כל הכלים (דף קכה) זמורה קשורה בטפיח ממלא הימנה בשבת אינה קשורה אפי' תלושה אין ממלא שמא יקטום. בפ' המוצא תפילין (דף קד) במדינה אין ממלא מבור הגדול שמא ימלא לגינתו ולחורבתו. בפרק מי שהוציאוהו (דף מז) חרם שבין שתי חצירות ממלאין הקילו במים. בפ' עושין פסין קרפף יותר מבית סאתים שנתמלאו מים צלולין שרו ולא עכורין

קסד גזוזטראות ועוקה וצנורות בפרק כיצד משתתפין (דף פד) ב' גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו. בתוספתא אין מושיבין ב' וג' גזוזטראות זו למעלה מזו התחתונית של אחד והאמצעית של אחד לא ישלשל מן התחתונה לעליונה דרך האמצעית שאין משלשלין מרשות לרשות דרך רשות אבל משלשל מתחתונה לעליונה שלא דרך אמצעית. חצר שהיא פתוחה פחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה בין מבפנים בין מבחוץ אלא שמבחוץ צריך לקמור ובפנים אין צריך לקמור ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת. עוקה פי' גומא כמו בפ"ו דמקוואות עוקת המערה. מסקנא דהלכה ביב שמוציא מים וסגור ד' אמות לצד רשות הרבים אעפ"י שכולו מגולה שופכין לתוכו מים בשבת אריך וקטין אפי' ד' על ב' או על א' וביב שנעשה באבנים ברצופה מותר כשמכוסה וטוב לעשות בחפירת קרקע ולכסותו בנתר דתיימי מיא מלעשות צינור שיקלח מיד דכל היכא דלא מיכוין אפי' לא נפקי לברא שרי אפי' כור או כוריים שופך והוא הדין מחצר לכרמלית וחצר ח' על ד' או ד' על ב' שופכין מים לתוכו בלא עוקה פחות מד' אסור והלכה אפי' כור אפי' כוריים יש ליתן בבית סאתים בימות הגשמים ושופך ושונה אפי' כוריים אבל בימות החמה אין נותנין לתוכה אלא סאתים מים הם מ"ח לוגין והם רפ"ח בצים וכן מותר לשפוך מים בצינור ההולך מרשות לרשות בלא עירוב צינורות קטנות שבחומה המוציאות מים אסור לשפוך בהן מים וקיימא לן בכתובות בפ' אעפ"י כנחום איש גליא. צינור שעלו בו קשקשים ממעכו ברגלו בצנעה בשבת

קסה בית הכסא שעשוי בכותל ונופל הגלל על הדף שבחוצה וחתוך בכותל שיצא לחוץ דמותר דאין לנו רשות הרבים ואין לגזור אטו רשות הרבים כן משמע בפ' א' דשבת (דף יא) גבי לא יעמוד וישתה דאין לאסור בכרמלית. ואם גבוה מי' טפחים אפי' נופל לרשות הרבים מותר שנופל ממקום פטור. ולא דמי לגזוזטרא שהיא למעלה מן הים דאין ממלאין שמיד נוטל מכרמלית לרשות היחיד ולא לחצר פחותה מד' אין לאסור דלא אתי לשפוך להדיא לרשות הרבים: קסו פרצות פירצה יותר מי' אמות אסור בחצר כדאמר בפרק א' דערובין (דף יב) גבי מבוי ואם יש לו צורת הפתח מותר קנה מיכן וקנה מיכן וקנה על גביהן. בפ' כל גגות חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסור' וקיימא לן כר' יוסי חצר או בית שנפרץ משתי רוחות או מבוי שניטל קורותיו או לחיו אסור לאותה שבת ולעתיד לבא. אכסדרא בבקעה קיימא לן כרב פי תקרה יורד וסותם וקיימא לן