הרוקח נז

לאחד כולם מותרין לטלטל מזו לזו דאין שום חזקה ותו הא דפליגי גבי חצר וחורבה ר' יוחנן ושמואל משמע דאסור בבתים לטלטל מבית לבית בלא ביטול. וגבי ההוא ינוקא דאישתפיך חמימיה דנימא לגוי דמייתי ולא אמרו יבטלו ביתם לאחד מהם על כן נראה דאסור לבטל מבית לבית אם שכחו ולא עירבו דא"כ ביטלת תורת עירוב ויש מתירין אם ביטול ביתו ולא החדר שבבי' מאחר שאסור להוציא מן החדר לבית ומבית לחדר הוי כמבטל חצירו דאסור להוציא מבית לחדר אם כן לא ביטלת תורת ערוב ויש ביטול כר' יוחנן דיש ביטול מחצר לחצר. ויש אוסרין מהא גבי לאחד שלא עירב אע"ג דכולהו לא ערבו לא קנסינן להו שלא תשתכח תורת עירוב (עיי' בתוס' פרק הדר דף סז בד"ה א"כ)

קנז מומר בפרהסיא אינו יכול לבטל רשות וליתן רשות דהוי כא"י, בפ' הדר תניא מומר בגילוי פנים אינו יכול לבטל רשות כר' יהודה ובפ' חלון פסק כר' יהודה ההוא דנפיק בחומרתא דמדושא כיון דחזיה לר' יהודה נשיאה כסיה אמר כגון זה יכול לבטל רשות. תניא ישראל מומר המשמר שבתו בשוק נותן רשות שאינו משמר שבתו בשוק אינו נותן רשות. תניא מכם ולא כולכם חוץ מן המומר לנסך את היין או לחלל שבתות בפרהסיא משמע מינה דינו כא"י ומשכירו

קנט הלכות חורבה בפ' הדר ר' יוחנן אומר יש ביטול רשות מחצר לחצר ויש ביטול רשות בחורבה משמע בין לשמואל בין לר' יוחנן חורבה של אדם אחד אין יכולין לטלטל בחורבה שאינה שלהם וכן משמע בפ' הדר בגמרא דחמש חצירות וכן בפ' כיצד משתתפין בגמרא וכן ב' גזוזטראות ובפרק עושין פסין זימנין דהוי ביה דיורים ואתי לטלטל ועד חורבה חזיא לדירה וכן משמע בירושלמי בפ' כיצד משתתפין ארבע אינה מותרת בחורבה

קס בור שבין שתי חצירות

אין ממלאין ממנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים למעלה מן המים ואע"ג דאמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל הא אמרינן בשלהי פ' חלון (דף פא) הלכה כר"י בערובין ולא במחיצות ואם אין מחיצה אין ממלאין להביאו בתוך הבית כדאיתא בפ' כל גגות ודוקא בור שבין ב' חצירו' צריך מחיצה אבל בור שבין חצר לכרמלית או בור בין חצר לרשות הרבים לא בעי תיקון כדמשמע בפ' המוצא תפילין (דף צט) בור ברשות הרבים וחוליתו גבוה י' טפחים חלון שעל גביו ממלאין ממנו בשבת דקיימא לן כרב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר וקיימא לן כרב מחיצה תלויה אינה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים מיכן סמכו לטלטל בבתים שעל הנהרות שיש בהן נקב למלאות המים או לשפוך שם וכן בתי כסאות שעל המים ורגילין לעשות מחיצות תלויות במים ובמסכת שבת בפ' הזורק (דף קא) בקיעת דגים לא שמיה בקיעה וכן גבי ספינה ולא דמי ללשון ים הנכנס לחצר בפ' א' דערובין דהוי כולה כרמלית משום הכי בעי מחיצה י' טפחים

קסא אמת המים שעוברת בחצר אמרינן בפ' כיצד משתתפין (דף פ"ז) אין ממלאין הימנה אלא אם עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בכניסה וביציאה והכותל שעל גבה אינה כלום שלא נעשית לשם המים אבל אם אין בה שעור שאין האמה רשות גמור מחיצה שעל גבה מתירתה והא דמצריך תיקון למלאות כשעמוק י' ורוחב ד'

קסב עניין מלוי מים

בפרק כיצד משתתפין (דף פז) גזוזטר' שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בין למעלה בין למטה וכן ב' גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו