הרוקח נג

בחצר או כמה בתים וחצירות ופתח או חלון בין חצר לחצר ומשתמשין יחד ורצונם לטלטל מבית לבית ומחצר לחצר צריכין לערב יחד וגובין מכל איש קמח ויעשו ככר שלם. או יזכה להם אחד מקמחו על ידי אחר רק שיודיעם ומניחין העירוב בבית אחד שבחצר מאותן החצירות רק שיהיה הבית ד' אמות על ד' אמות ויהיו מותרין לטלטל מבתים לחצירות ומחצר לחצר ואם החצר של אדם אחד ויש לו בנים בבתים או כמה בני אדם סמוכים על שולחנו ואוכלין לחם אחד אין צריכין לערב ואם כל בעל הבית עשה ככרו לבדו צריכין להביא כל הלחמים ולהניח בכלי אחד ואם הניחו בכלי אחד ומלאו הכלי יניח המותר בכלי אחר רק שיהיו בבית אחד כדאי' בערובין (דף מט) ובבית שמניח העירוב אין צריך ליתן פת וצריכי' לערב בחול וכשמניח העירוב מברך בא"י אלהינו מ"ה אקב"ו על מצות עירוב ואומר כך בדא יהא שרי לנא לאפוקי ולעיולי ומבתים לחצירות ומחצירות לבתים ומבית לבית כל השבתות שבשנה זו או כל זמן שערוב זה בעין. בין עירובי חצירות ובין שתופי מבואות לא יהיה פחות מגרוגרות לכ"א ואחד. ואם הם יותר מי"ח בע"ב צריכין ב' סעודות אם נתמעט אפילו נשאר כל שהו כשר. אך עירובי תחומין לא יהיה פחות מי' תאינים

קמא שימש בחצר בעירובין בפרק הדר כמה אנשים שתשמישן בחצר צריכין עירוב. אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב ביתו אסור לו ולהם. בשילהי פ' כיצד מעברין נמי משמע דבני מרפסת אסרי בחצר מפני דריסת רגליהם שיש להם בחצר

קמב בית גדול חלוק במחיצות

בפרק הדר חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד קיימא לן כבית הלל עירוב אחד לכלם. ואם שרוים בחדרים ובעליות צריכין עירוב לכל אחד ואחד והלכה כרבי יהודה דאמר מחיצות המגיעות לתקרה עירוב אחד לכולם יהודים שבאים לשוק והם בחדרים . ובעליות בבית אחד צריכין לערב יחד

קמג שני בעלי בתים הדרים בבית אחד זה בחדרו וזה בעליתו זה אוכל פתו לבדו וזה אוכל פתו לבדו צריכין עירוב ואם מבשלים יחד בקדירה אין צריכין ערוב כדאמר בתוספתא דשבת. בתים שבספינה חייבין בערוב ושאר שרויין בעליות ובחדרים צריכין עירוב. ירושלמי גבי טרקלין היו שותפין בעיסה ותבשיל מערבין עירוב לכולם בפ' הדר בעל הבית שהוא שותף עם שכיניו לזה ביין ולזה ביין אין צריך לערב ואמר רב ובכלי אחד בפרק כיצד משתתפין (דף פה) אמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהם היום פת שעל השלחן סומכין עליו משום עירוב ובפר' הדר אמר רב יהודה מעשה בבן נפחא שהיו לו חמש חצירות באושא ובא מעשה לפני חכמים ולא אסרו אלא מקום בית דירה רב אמר מקום פיתא

קמד פתח בכותל חצירות. בתים וחצירות וכותל מפריד בין חצר לחצר ופתח בכותל צריכין עירוב ותנן חלון שבין שתי חצירות ד' על ד' בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין א' וכן בפרץ הכותל עד י' ובפ' חלון כותל שבין שתי חצירות היה בראשו פירות אלו עולין מיכן ואוכלין ואלו עולין מיכן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה חומה עבה ששין ב' חצירות והיא ד' טפחים ובה פתח בתוך י' טפחים ולא ערבו אין משמשין בעוביה

קמה הלכות חלונות חלון בין ב' חצרות ד' על ד' בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד וכל שהוא בפתח פחות מד' על ד' או כולו למעלה מי' טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד כשמערבין יחד מטלטלין בין דרך חלון ובין דרך פתח או בחורין וסדקין או דרך ראש כותל ואם אין חלון בכותל שבין ב' חצירות ולא פתח או חלון גדול למעלה מי' אין מטלטלין לא על ראש כותל מחצר לחצר ולא דרך סדקין וחורין. חלון בין ב' בתים אם רצו מערבין אחד ביתא כמאן דמלי דמי. תני אחד חלון שבין ב' בתים או ב' חצירות או ב' עליות או בין ב' גגין או בין ב' חדרים כולם ד'