הרוקח נא

יקרא בשטרי הדיוטות ואם חקק בכותל מונה אורחיו ומנות מתוך הכתב

קל שחוק אגוזים אסור שהוא מספק ומטפח ומונה ואמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברים משום מידה ומשקל ומניין ומשום לוין ופורעין בי"ט ואין מחשבין ותנן לא יתכוין מנה יפה כנגד קטנה משום קוביא

קלא בראייה אין רואין במראה של מתכת בין קבוע בכותל בין אינה קבועה

קלב פועלים בפ' שואל (דף קנ) לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר לחבירו לשכור לו פועלין. אומר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב דבור אסור הרהור מותר

קלג חשבונות מחשבין חשבונות של מצוה פוסקין צדקה לעניים מפקחים פיקוח נפש הולכים לטרטיאות ולקרקסיאות לפקח על עסקי רבים בשבת. משדכין על תינוק ליארס על התנוק ללמדו ספר או אומנות. חשבונות של מה בכך פי' כך וכך חיילותיו של מלך מותר או כך וכך הוצאתי ולא יאמר כך וכך אני עתיד להוציא ואם נשאר לו שכירות מה שעבר אסור לומר כך וכך הוצאתי. מותר לאדם לומר לכרך פלוני אני הולך למחר אין יכול לומר לגוי אני חפץ לרכוב למחר כי אינו יכול להשכיר בשבת. אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות אבל מחשיך לשמור ומביא בידו כגון שהבדיל בתפלה ועל הכוס ואם אין כוס אומר בא"י אלדינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול ולא מעין הבדלות. מותר לאדם לומר לחברו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי. מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה מחשיכין לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין אומר לו לא מצאת במקום פלוני הבא ממקום פלוני. א"י שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אלא אם כן באו ממקום קרוב עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל אסור ולא יקבר בו עולמית. לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה. לא יטייל על פתח מדינה כדי שתחשך ויכנס למרחץ מיד. קורה שנשברה סומכין אותה לא בשביל שתעלה אלא בשביל שלא תרד

קלד מת בשבת בפרק שואל (דף קנא) ועושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיז בו אבר מיכן שאינו יכול לעמץ עיניו ולפשט איבריו בשבת. שומטין הכר מתחתיו מטילין אותו על החול קושרין הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף מביאין כלי מיקר וכלי מתכות ומניחן על כריסו שלא יתפח ופוקקין נקביו שלא יכנס בהן הרוח

קלה חילוקי מלאכה על יד גוי כל מלאכה הנעשית לישראל על יד גוי נותן לו עצים לעשות לו כלי' ועשה כלי או מטוה ועשה בגד אבנים ועצים ועשה בית כל זה בתוך התחום אם עשאן גוי אסורין לעולם. מיכן עשה ארון וקבר בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית. ומאסרנא במועד קטן דלא על לגוה. אבל נותן לו עורות לעבד כלים לכבס שאינו התחלת הדבר כי אם תיקונו בכדי שיעשו. ואם לא נתן ישראל לא"י אלא קיצץ עמו לעשות לו כלי שאם ירצה הנכרי יעכבנה לעצמו אם עשאו א"י מותר. א"י שעשה כבש לירד בו מן הספינה אם בשביל ישראל אסור לירד בו ביום בפ' כל כתבי הקדש (דף קכב)

קלו החשיך בדרך מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי ואם לא החשיך נותן שכירות לא"י מותר. דדמי לפ' א' דשבת אין משלחין אגרות ביד א"י אלא אם כן קיצץ נותן כיסו או מציאה הבאה לידו אבל לא הגביהה אסור אין עמו נכרי מניחה על החמור חמור קודם לחרש שוטה וקטן. חרש ושוטה נותן לשוטה שוטה וקטן טתן נותן לשוטה חרש וקטן נותן לאיזה שירצה אם הוא יחיד מוליכו פחות פחות מארבע אמות

קלז משוי היתה חבילתו על כתיפו רץ במרוצה עד שיגיע לביתו ומהפך אחוריו כלפי