הרוקח מד

בשבת ולוחשו כי משתמש באילן

קז דין יולדת בשבת והלכות מילה

בפרק מפנין (דף קכח) מילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום אחר היתה . צריכה לנר אפי' סומא היולדת חבירת' מדלקת לה את הנר צריכה לשמן חבירתה מביאה לה ביד ובכלי ובשערה אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח שהדם שותת וחברותיה נושאות אותה בזרועותיה אפי' אמרה אינה צריכה מחללין עליה את השבת אמרי נהרדעי שלשה אפי' אומרת אין אני צריכה מחללין עליה את השבת שבעה אמרה צריכין מחללין עליה שלשים אפי' אמרה צריכה אין מחללין אבל עושין על ידי נכרי עושין מדורה לחיה או לחולה או למקיז אם נצטנן. אלו דברים עושין בשבת לחיה מיילדין את האשה וחותכין את הטבור לולד מרחיצין את הולד ומזחלין אותו ומלפפין אותו וקושרין הטבור וטומנין השליא. בפ"א דערכין (דף כט) האשה שישבה על המשבר ומתה מביאין סכין אפי' דרך ר"ה ומקרעין כריסה ומוציאין את הוולד

קח מילה כל צרכי מילה עושין בשבת כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת מכשירי מילה אינן דוחין כגון אם עושין לו מים חמין או נשפכו המים קודם המילה או נתפזרו סממנין או אין לו איזמל אבל לאחר המילה אי איכא סכנה דחי מוהלין ופורעין כל זמן שעוסק במילה חוזר אפי' על ציצין שאינן מעכבין את המילה פירש אינו חוזר כי אם על ציצין המעכבין את המילה ומוצצין את הדם ונותנין עליה אספלנית וכמון לא שחק מערב שבת לועס בשיניו אין עושין חלוק לכתחילה בשבת אבל כורך עליה סמרטוט ביום טוב שוחקין כמון וטורפין יין ושמן: הלכה כר' אליעזר בן עזריה ומרחיצין את הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה בין הרחצת כל גופו בין הרחצת מילה עצמה אפי' הוחמו בשבת. בערובין בפ' הדר ההוא ינוקא דאשתפוך חמימי אם ערבו ונשתתפו יביא א"י ויעשה נשפכו המים לאחר המילה או נאבדו סממנין מחללין עליו את השבת. ביומא בפ' יוה"כ ד' פ"ד מחממין חמין לחולה בין להשקותו ולהברותו אפילו בגדולי ישראל נולד מהול אין מטיפין ממנו דם ברית בשבת אנדרוגינוס אין מלין אותו בשבת. נולד מהול בחול מטיף ממנו דם ברית שמא ערלה כבושה היא ולא בשבת. מילה שלא בזמנה אינה דוחה לא שבת ולא יום טוב מילה בגוי פסולה באשה כשרה. בפ"ב דע"ז נולד בין השמשות של ערב שבת אין מלין אותו בשבת כדמשמע בנדה בפרק יוצא דופן (דף מב) גבי ההוא ינוקא דצויץ בין השמשות ולא אתיליד עד דחשיך ואמר רבא ההוא הוציא ראשו חוץ לפרוזדור הוה ליה נולד בין השמשות ומילה שלא בזמנה לא דחי שבת ואמרי' ביבמות בפ' הערל כי מעוי באימיה חיי. קטן חולה אין מלין עד שיבריא אם חלה באש של עצמות והזיע בחצי היום אין מלין אותו עד שיבריא לאחר ז' ימים מזיעתו לאחר חצי היום דתני לודא יום הבראתו מעת לעת וכן משמע בפ' מילה ובפ' הערל ההולך בדרך אין למול כדמשמע בפ' הערל משום חולשא דאורחא וכן בנדרים בפ' ארבעה נדרים (דף עב). קיימא לן בפ' הערל בין נימול לח' או מילה שלא בזמנה או המשוך או נולד מהול או גר שנתגייר או מי שיש לו שתי ערלו' אין נימול אלא ביום בפ' ר' אליעזר דמילה (דף קלה) בן ז' מחללין עליו את השבת בן ח' והספק אין מחללין עליו את השבת כל שאמו טמאה לידה נימול לח' אין אמו טמאה לידה אין נימול לח'. יש יליד בית נימול לח' יש יליד בית נימול לאחר ח' וכן מקנת כסף: ציצין המעכבין את רוב גובה של עטרה מעכבין. קטן המסורבל בשר אם מתקשה ונראה מהול אין צריך למולו. מל ולא פרע כאלו לא מל. המל צריך לברך על המילה אבי הבן צריך לברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו העומדים אומרים כשם שנכנס לברית כן תכניסו לתורה לחופה ולמעשים טובים והמברך אומר אשר קידש ידיד מבטן חק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו