הרוקח מ

אסור פרוץ כעומד מותר וכן משמע בפ"א דסוכה בתוספתא בפ"ד דכלאים. ובפ"א דערובין מייתי לה ר"י אומר אם היו קנין מדוקרנים ועשה לה פיאה מלמעלה מותר נמצאת אומר שלש מדות במחיצות כל שהוא פחות מג' צריך שלא יהא בין זה לזה ג' אע"פ שהעומד משהו מתיר אף כנגד הפרוץ דפחות מג"ט כלבוד דמי כל שהוא שלשה ומג' עד ארבעה צריך שלא יהא בין זה לזה כמלא נכנס ויוצא ובלבד שיהא עומד כפרוץ להתיר אף הפרוץ ואם הפרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור יתידות. שבארץ וזמורה למעלה הוי מחיצה לענין כלאים ולזרוק בתוכו בשבת אבל לטלטל לא התירו לעשות פיאה שיעור בית סאתים אלא ע"י חבלים מחיצות של שתי וערב מתיר עד בית סאתיים אפי' ליחיד בישוב פירצה שהיא יותר מי' יצא מתורת פתח ואוסר בחצר ואם יש לו צורת הפתח אפי' יתר מי' מותר אמר רב חסדא צורת הפתח שעשאו מן הצד לא הוא ולא כלום. צורת הפתח קנה מיכן וקנה מיכן וקנה על גביהן וצריכה בריאה לעמוד בו דלת אפי' דלת של קשין. בתוספתא רה"ר מקורה אסרו חכמים לטלטל תחתיה. מיכן מרתפות הפתוחות לרה"ר אפי' מקורה למעלה אסור לטלטל תחתיהם אם לא יהיה צורת הפתח גמור מאחר שאין כתלים שם

צה הוצאות אלו שחייב אדם עליהם בכל שהוא. אמר ר"ע (ד"צ) פילפל כל שהוא מיני בשמים בכל שהוא עיטרן בכל שהוא ריח רע בכל שהוא ארגמן שמן טוב בתולת הוורד מיני מתכות אבני המזבח מקק סופרים מקק מטפחותיהן חגב חי טהור צפור' כרמים בין חיה ב"מ כל שהוא. בפרק המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה בכל שהוא זפת וגפרית ליתן ע"פ נקב של יין כחול כדי לכחול עין אחת וכן דם מים לשוף בו קילור דבק כדי ליתן בראש השפשף קנה של ציידין זבל וחול הדק לזבל כרישא חול הגס ליתן על פי כף סיד אדמה כחות' האיגרת חרסית לעשות פי כור צורפי זהב. אלו כגרוגרות בפ' כלל גדל (דף עו) המוציא אוכלין כגרוגרות עמיר כמלא פי טלה היא גרוגרת. בפ' דר' עקיבא (שם) חגב מת כגרוגרת. בפ' המצניע כל אדם שאינו מוציא לזרע כגרוגרת. בפ' המוציא יין (דף פו) כדי מזיגת הכוס רובע רביעית של לוג חלב של בהמה כדי גמיע חלב האשה או לובן ביצה כדי ליתן על פי כתית. שמן לסוך אבר קטן של קטן בן יומו. מים לשוף בהן את הקילור קילור לשוף בו את המום כל המשקין ברביעית כל השופכין ברביעית רבב הוא שומן או חלב למשוח איספוגית קטנה כסלע היא כגרוגרת חבל לעשות אוזן לקופה גמי לעשות תלאי לנפה וכברה הוצין לעשות אוזן לכפיפה מצרית סיב ליתן על פי משפך קטן של יין מוכין לעשות כדור כאגוז נייר לכתוב קשר מוכסין נייר מחוק לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון עור לעשות קמיע קטנה וכן המוציא לעבדו קלף לכתוב שמע ישראל עד ובשעריך. דיו לכתוב שתי אותיות קנה כקולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו קנה עבה או מרוסס לבשל כגרוגרת מביצת תרנגולת טרופה ונתונה באילפס עצם לעשות תרווד זכוכית לגרר ראש הכרכר צרור או אבן לזרוק בבהמה ומרגשת חרס לקבל בו רביעית. בפ' ר' עקיבא (דף פט) עצה לבשל ביצת. תרנגולת תבלין לתבל ביצה. קליפת אגוזים ורמונים סטים ופואה לצבוע בגד קטן פי שבכה. סמנים שרויים לצבוע דוגמא לאירא. מי רגלים בן מ' יום ונתר אלכסנדרית ובורית וקמוליא ואשלג לכבס בגד קטן פי שבכה. זרעוני גינה חמשה. זרע קישואין שנים זרע דלועין ב' ופול המצרי ב' בפ' כלל גדול (דף עו) תבן כמלוא פי פרה עצה הוא תבן של מיני קטנית כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה הוא כגרוגרת עשבים כמלא פי הגדי עלי שום ועלי בצלים כגרוגרת יבישים כמלא פי הגדי. בפ' המוציא יין (דף עח) סובין ליתן על פי כור צורפי זהב שער לגבל טיט לפי כור צורפי זהב סיד לסוד אצב' קטנה שבבנות. בפ' המצניע (דף צב) הוציא ככר חייב הוציאוהו שנים פטורין הוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו על כתיפו חייב או הוציא מי' טפחים חייב. הוציא על ראשו כלאחר ידו ברגלו בפיו במרפיקו באזנו בשערו בפונדתו ופיה למטה בין פונדתו לחלקו בשפת חלוקו במנעלו בסנדלו פטור לפניו ובא לאחריו פטור לאחריו ובא לפניו חייב. הוציא אוכלין בפיו