הרוקח לט

עושים מלאכה כדאמר בפ"ב דכריתות (ד"ט) עבד ואמה עושים מלאכה לעצמם בשבח. ירושלמי בפ"א דשבת תני אומנין נכרים עושי' עם ישראל בביתו אסור בביתם מותר. אמר ר"ש ב"א במה ד"א בקיבולת אבל בשכר אסור ובשלהי פ"א דע"ז לא ישכיר מרחצו לנכרי מפני שנקראת על שמו ונכרי עושה בו מלאכה בשבתות וביו"ט ובמועד קטן בפרק מי שהפך (דף יב) מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור אבל חולה שאין בו סכנה אומר לא"י כדאמר בפרק יום טוב (דף כב) או במקום הצלה כדאמר בפ' כל כתבי הקדש (דף קכא) או במקום מצוה כדאמר בערובין בפרק הדר (דף סז) ההוא ינוקא דאשפוך חמימא לימא ליה לא"י ליתן ליה מגו ביתא או משום יישוב ארץ ישראל כדאמר בפ"א דגיטין (ד"ח) כתיבן אונו ובשלהי פרק מרובה

צב המכה בפטיש בפ' כלל גדול (דף סו) המסתת את האבן חייב משום מכה בפטיש בכלל גדול הצר בכלי צורה והמנפח בכלי זכוכית או שקלא לקופיא מגלימא וקפיד חייב משום מכה בפטיש ירושלמי כל גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש בפ"א דמכות הפותח בית צואר חייב וכן כל כלי כשגומרו בריש כל הכלים אין בניין בכלים אבל יש מכה בפטיש

צג המוציא מרשות בפרק הזורק (דף צו) גמר העברה הוצאה אב והכנסה תולדה. ירוש' בפ"א דשבת ויכלא העם מהביא כשם שנמנעו מלהוציא מביתייהו וליתן לגזבר כן נמנעו מלקבל להכניס ללשכה. אני יוצא בתוך מצרים מלמד שהכנסה קרויה יציאה. בפ"א דשבת (ד"ו) רה"י רה"ר כרמלית מקום פטור רה"י חריץ י' טפחים ורוחב ד' טפחים או גדר גבוה י' ורוחב ד' כ"ש ד' מחיצות כבית רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין מב' צדדין. אין מוציאין מרה"י לרה"ר ואין מכניסין מרה"ר לרשות היחיד ואם הוציא או הכניס בשוגג חייב חטאת במזיד והתראה חייב סקילה במזיד בלא התראה בכרת אבל ים ובקעה והאיסטונית והכרמלית אינן כרשות הרבים ולא כרה"י אין נושאי' ואין נותנים לתוכן ואם הוציא והכניס פטור אבל אסור חצירות של רבים ומבואות שאינם מפולשים עירבו מותרים לא עירבו אסורים אסקופה שאינה רחבה ד' טפחים מטלטל מן הבית על האסקופה שהיא מקום פטור ומרשות הרבים על האסקופה ובלבד שלא יחליף כלי הבית ליתן ברה"ר. בעירובין בפ' הדר סלע שהוא גבוה י' ורוחב ד' אין מטלטלים לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו אם הוא בית סאתים יותר מיכן כרמלי. פחות מי' מטלטלי' קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הוי כרמלית בעירובין בפרק המוציא תפילין (דף צח) לא יעמוד אדם ברשות הרבים וישתין לרשות היחיד וכן לא ירוק נתלש רוקו והפך לא יהלך ד' אמות עד שירוק. בפ' הזורק שתי גזוזטראות בדיוטא אחת המושיט מזו לזו חייב רקק מים שרה"ר מהלכת בו הזורק לתוכו ד' אמות חייב ובפחות מי' בקעה אסור לטלטל ולזרוק בתוכה ד' אמות דתנן בערובין בפרק עושין פסין (דף כד) גבי הגינה והקרפף דבר שלא הוקף לדירה אסור לטלטל בו והזורק לתוכו חייב. בפ"א דשבת (ד"ו) מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין. בפרק הזורק שני גגין משני צידי רה"ר אם מידלי חד ומחתי חד אסור לזרוק מזה לזה אפי' של אדם אחד בערובין בפרק כל גגות (דף פט) ר"ש או' אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות כולן רשות אחת הן דלא כר' יצחק בר אבדימי דאמר בכל מקום שאתה מוצא ב' רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה"י גבוה י' ורוחב ד' אין מטלטלין לא מתוכה לרה"י ולא מרה"י לתוכה גזירה משום תל ברה"ר אין הלכה כן דהא אמר רב הלכה כרבי שמעון

צד הלכות מחיצות והוצאות

כל דבר שהוקף לדירה במחיצה כגון בית וחצר הוי רה"י ועולה עד לרקיע בין עשאן המחיצות כראוי בין עשוי משתי או ערב ואפי' פרוץ כעומד מותר לטלטל בתוכו. בפ"א דערובין שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלי' בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה י' טפחים ולא יהיו פרצות יתירות על הבנין פירצה י' אמות כפתח ומותרת יותר מיכן