הרוקח לו

לו צנון אינו ממלח אבל אטבולי מטבלי במלח. אסור למלוח בשר

פב המעבדו עיבוד בקמח גבי עריבת העבדנין בפרק אלו עוברין (דף מה) ובשחיט חולין בפ' העור והרוטב עבדה בד' מילין. ובפ' ביצה (דף יא) אין נותנין את העור לפני הדורסן

פג המוחקו ירושלמי שהיו שפין העורות במשכן על גבי העמודים הוא חייב משום ממרח השף בין העמודים חייב משום ממחק בפ' חבית (דף קמו) אם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח בחדש אבל לא בישן ר' חייא בשם ר"י הממרח את האספלנית חייב מפני שהוא ממרח בעירובין בפ' המוצא תפילין (דף קב) מחזירין רטייה במקדש אבל לא במדינה בתחלה כאן וכאן אסור והלכה כרב יהודה רטייה שפירשה מעל המכה הוחלקה למעלה מחליקה למטה למטה מחליקה למעלה מגלה מקצת רטייה ומקנח פי המכה ולא הרטייה מפני שהוא ממרח הממרח חייב. ירושלמי רטייה שתפחה מחזירין אותה בשבת והוא שתפחה כנגד המכה מכה שנתרפית נותנים עליה רטייה שאינו אלא כשמרה חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה

פד המחתכו אמר ר' אמי משמיה דר' יהושע בן לוי המגרר ראשי קלנתו' חייב משו' . מחתך ירושלמי האי איתתא כד משתיא ומקטעיא בשמים חייבת משום מתחכת ההוא דעבד ערסון כד מקטע חייב משום מחתך בפ' חבית (דף קמו) טפא דאסיא אסור שמא יקטום בפ' כלל גדול (דף עד) קפיד אמשתחא חייב משום מחתך

פה הכותב שתי אותיות בפרק הבונה (דף קג) הכותב ב' אותיות בין בימינו ובין בשמאלו בין משם אחד בין משתי שמות בכל לשון חייב ר"י אומר לא חייבו בב' אותיות אלא משום רושם. בשילהי כלל גדול (דף עה) ובגויל שרטוט נמצא המשרטט על עור או על שום דבר חייב. ירושלמי שהיו משרטטין בעורות מהו משרטטין מסרגלין כתב ב' אותיות בהעלם אחת חייב בב' העלמות פטור בדיו בסם בסיקרא בקומוס בקנקנתום ובכל דבר העושה רושם על ב' כותלי זויות על ב' לוחי פנקס והן נהגין זה עם זה חייב כתב על בשרו חייב מסרט על בשרו פטור. כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק סופרים ובכל דבר שאינו מתקיים כתב אות אחת לאחר ידו ברגלו בפיו במפרקו כתב על גבי כתב נתכוון לכתוב ח' וכתב ב' זיינין אחת בקורה ואחת בארץ פטור ואסור כתב אות אחת בטברי' ואות אחת בצפורי חייב הגיה אות אחת או נטל גגו של ח' ועשאו ב' זיינין או או השלים אות לספר חייב

פו המוחק המוחק על מנת לכתוב ב' אותיות בפ' כלל גדול (דף עה) כתב אות גדולה ויש במקומה לכתוב ב' אותיות פטור מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב ב' אותיות חייב. ירושלמי המוחק על מנת לתקן חייב יש כותב נקודה מלמעלה וחייב משום כותב ומשום מוחק. ירושלמי בפרק הבונה כתב בדיו על עלי ירקות במשקין ובמי פירות על הלוחות אסור. בפ' שואל מונה אורחיו ופרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב שמא ימחק. ירושלמי על גבי דיו משום כותב ומשום מוחק הבונה כל שהוא הקודח כל שהוא. ירושלמי ההוא דעבד דפין חייב משום בונה בשילהי פרק כירה המחזיר קנה מנורה חייב. מלבנות המטה וכרעי המטה ולווחין של שקיבום אסו' ולא יתקע ואם תקע חייב והלכה כרשב"ג אם היה רפוי מותר בריש פ' כל הכלים דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין ואין מחזירין שמא יתקע לול של תרנגולין לא נוטלין ולא מחזירין בפ"א דביצה (דף יא) מסלקין את התריסין ואף מחזירין ואם הציר מן הצד אסור ובפ' המביא אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביום טוב משום כבודו בפ' רא"א תולין (דף קמ) וחכמים או' אין תולין את המשמרת ירושלמי בפ' הבונה רב המנונא הור' לריש גלותא להתיר שולחן של פרקים בשבת המחזיר קנין של מנורה חייב של צדדין אסור בפ' מי שהוציאוהו (דף מד) משום דדופן שלישי לא הוי אהל דופן רביעי תוס' הוי ואהל טפח מלמעלה הוי אהל גמור בפ' כלל גדול (דף עג) היתה