הרוקח לג

מסננין את היין בסודרין ובלבד שלא יעשה גומא מסננין בכפיפה מצרית ולא יגביה מקרקעית הכלי טפח פרונקא אפלגא דכובא שרי לא יתן קש בפי כד דמיחזי כמשמרת השופה שכר או יין בנחת ישליך השמרים שלא יברר עד מצוי ירושלמי משמר חייב משום בורר אבל שופך שכר מכלי אל כלי

סד הטוחן אמר רב פפא האי מאי דפרים סילקא חייב משום טוחן אמר רב מנשה סלית סילתא הוי טוחן. ירושלמי שחק מלח שחק פלפלין חייב משום טוחן ואפי' ביו"ט אסרו חכמים לטחון פלפלין. בפרק יום טוב אבל תבלין נדוכין כדרכן ביו"ט. בפ' ר"א או' תולין (דף קמא) שרי למטחן פילפלי בשינוי בקתא דסכינא אפי' טובא: המרקד בירושלמי האי מאן דחשר גיר חול עפר חייב משום מרקד או יצר חסס המרקד עפר בכלל גדול גבי חביתא

סה הלש הלש בפ"א דשבת (דף יח) שריית מים לדיו אסור רבי יוסי בר יהודה אומר אחד נותן קמח ואחד נותן מים אינו חייב עד שיגבל וסתם לן מתני' כוותיה בפרק מי שהחשיך (דף קנה) נותן מים למורסן אבל לא גובלין גובלין את הכלי בשנוי על יד על,, יד ירושלמי הדין דגבל גיר עפר מלוגמא סמנין חייב משום לש הלש המקטף העורך כולו משום לש. בפרק ר"א אומר תולין (דף קמ) חרדל שלשו מע"ש מותר למחות בין ביד בין בכלי ונותנין לתוכו דבש ולא יטרף אלא מערב וכן שום שריסקו מע"ש או שחליים ששחקו מע"ש: אין שורין את החילתית בפושרין בזבחים דם חטאת (דף צד) זרה פשתן במים חייב משום לש

סו האופה שדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל או ארתח כופרא ירו' המתיך אבר הצולה המטגן השולה המעשן כולהון משום מבשל בפר' כירה (דף מב) האלפ' והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכה תבלין אבל יתן לתוך הקערה או לתוך התמחוי. ירושלמי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה או' אסור עירוי ככלי ראשון הוא מלח אפי' בכלי ראשון לא בשלה כרב נחמן. בפ' כירה (דף נח) אין נותני' ביצה בצד המיחם בשביל שתגלגל. ואם גילגל חייב חטאת ולא יפקיענה בסודרין ולא יטמיננה בסודרי' בחול ובאבק דרכים ולא יתן ביצה או כמון או פלפלין או תבלי' בקדירה: המיחם שפנהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין אבל נותן בתוכו מים מרובין להפשיר' ומיחם שפינה מתוכו מים לא יתן לתוכו מים מערה אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים בין חמין לתוך צונן בין צונן לתוך חמין. המערה ממיחם למיחם ומאלפס לאלפ' ומקדירה לקדירה מותר ליתן לשני ואסור ליתן לראשון בפ' חבית (דף קמה) כל שבא בחמין לפני השבת שורין אותו בחמין בשבת כל שלא בא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת. חוץ ממליח ישן וקולייס האספנין שאם הדיח חייב חטאת. בפ' כירה (דף מז) מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן. ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה שמפשיר מים שעל ידיו מי שרחץ ידיו במים לא יעמוד כנגד האש לחמם ידיו והם לחות שמפשיר מים שעל ידיו אמר רב יהודה אמר שמואל אחד מים ואחד שמן כנגד המדורה יד סולד' בו אסור אבל להפג צינתו מותר חמי טבריה מותר לרחוץ בהם אף בשבת שאר חמין אסורים אפי' ביו"ט להשתטף בצונן להקר מותר בלא שיפשוף ובלבד שלא ישוט חמין שהוחמו מערב שבת מותר לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו פת בקערה שנותן בו תבשיל אע"פ שמרככו אינו נראה בשול ומותר קדירה שאצל האש אין להגיס ישראל בכף בשבת דהוי בשול מדאמרי' בפ"א דשבת (דף יח) ודילמא מגיס ומשני ביורה עקורה וטוחה עסקינן מוליאת' מותר להניחה על התנור בבית החורף אע"פ שמפשיר השומן הואיל שכבר אפוי' כל צורכה ובשר שבקערה שבו חמין

סז הגוזז הגוזז את הצמר ת"ר התולש את הכנף חייב משום גוזז בבכורות בפ' הלוקח הבהמה מן הגוים (דף פד) רבי יוסי בן המשולם אמר השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ מיכן ומיכן ותולש את השער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו וכן תולש את השער ובלבד