הרוקח כח

(ד' מ) המברך צריך שיטעום הוא או אחר מדקאמר ליתביה לינוקא ומאחר שיכול להטעימה באחר היינו דאמר בריש מסכת נזיר (ד' ג) מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות מאי היא קדושא ואבדלתא כי מושבע ועומד מהר סיני פי' להטעימו. ואמרינן בריש פ' ג' דברכות נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו. וקיימא לן בערבי פסחים (ד קי) מי שלא קידש בע"ש מקדש והולך כל היום כולו ואם קידש ובא אחר שלא שמע קדוש אותו המקדש יכול לקדש פעם שנייה כדאמר בראש השנה בשלהי ראוהו ב"ד (דף כט) כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא ומסיק קידוש ואכילת מצה. רבי הוה בי רב פפי מקדש לן וכי אתא אריסיה הדר מקדש ליה. ואם קידש ולא אכל ונכבו הנרות וחפץ לאכול בבית אחר יש לו לקדש פעם שנייה במקום סעודה כדאמר רב הונא וכן אמר אביי משמיה דרבה בע"פ (ד' קא) ואם אכל לאחר קידוש כזית יכול לאכול בבית אחר בלא קדוש. ואם הדליק נרות בביתו ורוצה לאכול בבית אחר בחצר יקדש במקום שחפץ לאכול. יין שריחו רע אין מקדשים עליו כדאמר בב"ב בפ' המוכר פירות (ד' צז) אמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואו' עליו קדוש היום יין שמזוג במים או יין צמוקים לחים מקדשין עליו. בערבי פסחים (ד' קיז) צריך שיזכיר יציאת מצרים בקדושא בשבתא בין ביחיד בין בצבור בין בצלותא בין בקדושא מסיים מקדש השבת ומה שאומרים ויכולו על הכוס שאם שכחו בתפתו בע"ש לכך תקנוהו לומר על הכוס. לאחר הקדוש נוטלין ידיהם כדקיימא לן בברכות בפ' ואלו דברים (ד' נב) בית הילל או' מוזגין ואח"כ נוטלים ידיהם כדמסיק בסוף ההלכה תכף לברכה נטילה ומסיק בערבי פסחים (ד' קו) אם נטל ידיו קודם הקדוש שיכול לקדש דרב כד חביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא ומסתמא דנטל ידיו כבר מיהו עיקר נטילה אחר קדוש כבית הילל רביעית מים צריך ליטול מהם לידיו כדאמרינן בסוטה (ד' ד') המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם ויברך על נטילת ידים עם כשנוטל דאמרינן בפרק א' דפסחים (ד' ז) כל הברכות כלן עובר לעשייתן וינגב ידיו דאמרינן בפ' א' דסוטה (ד' ד) כל האוכל בלא נגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא. ובוצע על שתי ככרות דאמר רב אשי חזינא לרב כהנא דנקיט תרתי על שם לחם משנה ובוצע חדא העליונה ויאכלו כל צרכם לאחר סעודה נוטלין מים אחרונים בלא ברכה ואמרינן מים ראשונים צריכים שיגביה ידיו למעלה אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה. אצבעותיו למעלה מאי טעמא מפני שיטהר ידיו על פני כולם ואסמכתא וינטלם וינשאם מים אחרונים ידיו למטה מפני שיצא כל הזוהמא. מים אחרונים אין נוטלין אלא בכלים הנוטל מים אחרונים תחילה הוא מברך המזון כדאמר רב חייא בר אשי אמר רב אם הם מן ג' ועד ט' יאמר המברך נברך שאכלנו משלו והם משיבים ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו ואם הם י' יאמר נברך אלדינו שאכלנו משלו כדאמר בברכות (דף מט) ובמגילה ברכה שלישית פותח בנחמה ומסיים בנחמה ואו' קדושת היום באמצע טעה ולא הזכיר של שבת ופתח בברכת הטוב והמטיב חוזר לראש ברכת המזון אבל לא פתח הטוב והמטיב כי אם סיים בונה ירושלים אמן אומר ב"א ה' אלדינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית ב"א ה' מקדש השבת. ואחר כך מסיים הטוב והמטיב כדאמר בפ' שלשה שאכלו

נג סדר תפלות שחרית בשבת

בשחרית בשבת יקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. בפ"א דברכות (ד' ח) לעולם ש ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור אחד תרגום ושנים מקרא ואפי' עטרות ודיבון וישלימו לו ימיו ושנותיו ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר. הולכים לבית הכנסת ואומר ברכות כסדר כל יום ולאחר פרשת תמידין יאמר וביום השבת ואומר איזהו מקומן ור' ישמעאל וזמירות ונשמת כל חי בפי ישרים ובמקהלות קדיש וברכו יוצר לאל אשר שבת ומתפללין אבות ומחיה אתה קדוש ישמח משה רצה ומודים שים שלום ומתפלל שליח צבור מגן מחים