הרוקח כז

מט בערב שבת לאחר שהציע מטתו וערך שלחנו והטמין תבשיליו והדיח קערותיו וכפותיו וקשותיו והאיר נרותיו ולבש מלבושיו והחליף בגדיו הולכים לבית הכנס' ואו' אשרי יושבי וגו' וקדיש יתגדל כו' יתברך כו' ומתפללין בלחש י"ח ברכות וחוזר שליח צבור ומתפלל על ברכת השלום וקדיש כו' עד ואמרו אמן. בערבית אומר ברכו ואין או' והוא רחום יכפר מפני שאין מתפללי' תחנוני' בשבת ואו' החזן במשך קול רם ברכו כו' ואו' מעריב וק"ש עד השכיבנו ומסיים פורס סוכת שלום על עמו ישראל ועל ירושל' בירושלמי בפ"א דברכות לפי שאין מצות ציצית בלילה לפיכך מוסיפין שומר עמו ישראל אמר ר' לוי הדא דתימר בחול אבל בשבת ובי"ט פורס סוכת שלו' ואו' בלחש ושמרו בני ישראל עד שבת וינפש קדיש יתגדל ויתברך ומתפללי' בלחש אתה קדשת ז' ברכות ויכולו עד אשר ברא אלהים לעשות בפ' כל כתבי (דף קיט) אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי יחיד המתפלל בע"ש צ"ל ויכולו כדרב המנונ' דנעשה שותף להקב"ה ושני מלאכים או' לו וסר עונך וחטאתך תכופר ולאח"כ החזן מתפלל מגן אבות דרבנן תקנו אותו ומסיק רבא במדרש ויכולו ג"פ חייב אדם לומר בשבת אחד בתפלה ואח' לאחר התפלה ועל הכוס

יום טוב שחל להיות בערב שבת

שליח ציבור היורד ערבית אין מזכיר של י"ט. בפ"ג דברכות (ד' כא) הני בי רב דטעו והתחילו תפלת חול גומר אותה ברכה. בריש תפלת השחר (ד' כו) טעה ולא התפלל מנחה של ערב שבת מתפלל ערבי' שתים של שבת אמר רב נחמן אמ' שמואל מתפלל אדם של שבת ע"ש ואומר קדושה על הכוס ואחר שאמר מעין שבת מגן אבות אומר קדיש והגאוני' פסקו בין יחיד בין צבור צריכין לומר ויכולו ברכת מגן אבות ואם שמע מגן אבות מפי שליח צבור יצא ידי חובתו אפי' לא התפלל בערבית שליח צבור מברך על הכוס פרי הגפן אק"ב ורצה בנו אע"פ שפוסקין בערבי פסחים אין קדוש אלא במקום סעוד' ואין אורחי' בבית הכנס' מכל מקום איכא עניי' יהבי דעתייהו עלייהו ונפקי כן פסקו הגאונים וכן משמ' בירושלמי ובפסיקת' דסוכות ביום השמיני עצרת ואח"כ אומר במה מדליקין והיתום אומר קדיש

נא קבלת שבת צריכין כל ישראל למהר לקבל השבת מלעשות כל מלאכה דאמר בפרק, ב"מ (דף לד) בין השמשות ספק כולו יום או כולו לילה בין השמשות משתשק' החמה וכל זמן שפני מזרח מאדימין הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון בין השמשו' והוא תלתא רבעי מיל הם ט"ו מאות אמות וכי שלים בין השמשות דר"י מערבין ערובי חצירות ולא ערובי תחומין ופוסקי' הלכה כר' לעניין שבת והא דאמר בפ' מי שהיה עמא משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ה' מילין היינו כשמתחלת החמה בעובי הרקי' בחלונו' עד שתעבור ה' מילין אבל בפ' ב"מ משתשק' שכבר בעובי הרקי' אבל צאת הכוכבים בברכות ובמגילה הוי לילה וכן באיזהו מקומן (דף נו) מחשבין זה מן משתשקע החמה

נב סדר הסעודה וקדוש

לאחר שיוצאים מבי"הכ יושבין על שלחנו ומביאין כוס מודח מבפנים ומבחוץ כדאמר בברכות פ' שלשה שאכלו (ד' נא) כוס של ברכה צריך הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ובריש פ' המוציא (ד' עו) יין כדי מזיגת הכוס יפה והוא כוס של ברכה ומוזג רביעית הלוג ומקדש וקיימא לן בריש ערבי פסחים אין קדוש אלא במקום סעודה והטעם וקראת לשבת עונג במקום עונג שם תהא קריאה. בערבי פסחים (ד' קו) זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו ובפ' ר"א בפ' ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש המקדש ומברך על יין בלילי שבתות מאריך ימים בעו"הז ולעו"הב ותניא לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס. ומקדש ויכולו השמים וכו' עד אשר ברא אלהים לעשות פרי הגפן אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו' ושותין בטעימת מלא לוגמיו וקיימא לן בשלהי פ' בכל מערבין