הרוקח רעד

בזה ולא סגי ליה ברוב

תעט אבל מין בשאינו מינו צריך ס' בהיתר בדבר יבש כיון דאם יבשלם יחד יהא הטעם איסור ניכר בהיתר. ואם מכירו יסיר אותו האיסור. ולבטל המיחוי צריך ס'. ואם אינו מכירו שנפרך בחתיכות קטנות בטל בס' והכל מותר ואינו צריך להסיר אחת ולא במין בשאינו מינו הבטל בס' ולא במין הבטל ברוב בדבר יבש. אע"ג דתרומה שנתערבה בק' של חולין בטיל' ומותרת וצריך להרים אחד בשיעור תרומה בשנפלה כדתנן במסכת תרומות. ובפרק נוטל (דף קמא) נמי אמרינן מעלין בשבת המדומע בק"א אלמא צריך להרים שיעור תרומה שנפלה. ירושלמי מפני גזל השבט פי' גזל הכהן אבל באיסור שבטל ברוב ההיתר ליכא למימר שום גזל אם הם של אדם אחד. ואין צריך להרים. ואם איסור שקרוי בריה כגון דג טמא כשהוא שלם או עוף טמא או זבוב או גיד הנשה כשהן שלמין קרוים בריה ואפילו מתים אם נפלו בהיתר ואם מכירו יסירם. והטעם אם נתבשלו עם ההיתר יתבטלו בס' ואם אין מכירן אפי' באלף לא בטיל דבריה לא בטלה הני מילי כשהוא שלם אז קרוי בריה כדאמרי' ריסק ט' נמלים ואחד חי דווקא חי היינו שלם אפי' מת קרוי בריה אבל מקצתם חתוכין אפי' כולן ישנם עם ההיתר בטילין בס'. ועוף טהור שהוא נבילה או נאסר מחמת בליעת איסור וכן דג טהור שנבלע מן האיסור אינן קרויין בריה. ואם נתבשלו או נתערבו עם אחרים היתר אם אינו מכירן בטילין בששים

תפ חתיכת בשר בחלב וכן אם חתיכת נבילה או חתיכה של בשר בחלב או עוגה של חלה וכל דבר הראוי להתכבד לפני האורחין אם נתערבו באחרות אפי' באלף לא בטיל אם אינו מכירן כדתני' חתיכה של נבילה שנתערבה בחתיכות אם אינו מכירה כולן אסורות. וכן בפרק בתרא דע"ז אלו אסורין בכל שהו בשר בחלב. ודוקא חתיכת בשר שנתערבה בשאר חתיכות לא בטלה משום דחשיבא דראויה להתכבד לפני האורחין אבל טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אם יש שם ס' בחתיכה לבטל הטיפה אם חשובה דראויה להתכבד ואינו מחמת איסור הבלוע ובטילה ברוב ביבש בצונן או בס' אם נתבשלה עם האחרות מותרות כדתניא בפרק כל הבשר (דף קח) דטיפת חלב ראויה להתכבד וכמו כן כל דבר שבמנין רגילין למכור כגון ביצת טרפה או של נבילה או פירות גסות של ערלה אפי' באלף של היתר לא בטלי. אם חתיכה של היתר נאסרה מחמת בליעת איסור בטלה בשאר חתיכות כיון שאין איסורה מחמת עצמה כי אם מחמת בליעת איסור ולא דמי לחתיכת בשר בחלב שאינה בטילה דכיון דכל אחד בפני עצמו מותר וכי נתבשל נאסרו דמיא לחתיכת נבילה דלא בטלה. וכן ביצה כשרה שנאסרה מחמת בליעת איסור ונתערבה באחרות בטילה ואינה קרויה דבר שבמנין ומאחר שקרוי בריה או דבר שבמנין או ראוי להתכבד לפני האורחין. בתערובת עם ההיתר אפילו באלף אם פריש אחד מן התערובת אסור אותו אחד שפריש. ולא נימא כל דפריש מרובא פריש ומותר. אלא איסור גרידא שמא יקח הצבורין יחד כדאמר בפרק התערובת (דף עד) נתערב שור הנסקל בריבוא שוורים שהן זבחים כולן ימותו. פריך וניכבשינהו וניניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש ומשני שמא יקח מן הקבוע אבל גבי ט' חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ואינו יודע מאיזו לקח אסור כמו שהספיקא נולדו ממקום הקביעות וכו' כמחצה על מחצה. כדאמר ביומא (דף פד) ובסנהדרין. ובנמצא על הארץ או ביד כותים מותר משום כל דפריש מרובה פריש ורוב החנויות של עיר מוכרות בשר שחוטה. והתם ליכא למיגזר שמא יקח מן הקבוע שהרי האיסור מבורר וניכר לבדו וההיתר מבורר וניכר לבדו. ולא מחזקינן ליה שמא יקח ממקום איסור כיון שמכירו אבל במקום שאיסור והיתר מעורבין יחד מן התורה מותר על ידי שבטיל ברוב. אך מדרבנן אסור משום דבר שבמנין או בריה ואי שרית כי פריש אחד מהן אתי ליקח ממקום שהן יחד כך פי' רבי' יצחק ב"ר שמואל אבל ר"ת היה מתיר כי אם בא זאב ודרס ב' או ג' בהמות ונתערבו כולן