הרוקח רעג

שקרוי בריה ולוקה בכל שהו והא דאמר במעילה לוקין על שרצים בכזית איירי שאינן שלמים והשתא מה טעם יש שציפור טמא נקרא בריה אם אוכלה שלם להתחייב בכל שהו משום אוכל בשר אפי' במיתתה אם כן קרוי בריה אפי' אין בו חיות וכן גיד הנשה ואילו ציפור טהורה במיתתה כזית משום נבילה אפי' שלם אין קרוי בריה ובפ' התערובות (דף עג) כל הזבחים שנתערב שור הנסקל ופריך לבטיל ברובא. ומשני בעלי חיים לא בטילי. והשתא מה הקשה וליבטיל ברובא לימא בריה היא ולא בטלה כגיד הנשה וכציפור טמאה במיתתה ויש לומר אין קרוי בריה אלא שאיסורו בא מיום שנברא כגון גיד ועוף טמא ודג טמא אבל שור הנסקל וציפור טהורה לא. אם כן חלב הקרב למה בטל אלא כל דבר ששמו עליו בעודו שלם וכשאינו שלם איבד את שמו קרוי בריה כגון עוף טמא כשאינו שלם אין קרוי עוף טמא אלא חתיכה של עוף טמא וכן גיד אין קורין גיד אלא כשהוא שלם וכשחתוך קורין לו חתיכה של גיד אבל נבילה אפי' חתוכה קרויה נבילה ושור הנסקל כתיב לא יאכל את בשרו. והא דאמר בפ' אלו הן הלוקין הרי נמלה בכל שהוא בריה שאני. ה"פ לדידי אין קרוי בריה אלא בדבר ששמו עליו כשהוא שלם אבל חטי אפי' כתושות מיקרי טבל. וכן חצי אגוז קרוי טבל. אלא לדידך כל שהו למכות אודי מיהת דבר דאיכא נשמה

תעז שני חתיכות שנתבשלו וכן תנן חתיכה של נבילה ושל דג טמא שנתבשל עם חתיכות אחרות אי מכירן בנותן טעם ואם אין מכירן כולן אסורות והרוטב בנותן טעם ופריך ולבטיל ברובא ומשני שאני חתיכה הואיל וראויה להתכבד לפני אורחין. והשתא משמע דחתיכה נבילה מקרי חשוב ולא בטיל באלף הואיל וראויה להתכבד לפני אורחין גוים. וקשה דבשלהי ע"ז (דף עד) אלו אסורין בכל שהן חתיכת בשר בחלב ובגמ' נמי קאמר איסורי הנאה קא חשיב במתני' ואוסר בכל שהו. והלא אינה ראויה להתכבד לפני שום אדם שהרי אסורה בהנאה ותו בפ' הערל (דף פא) תנן חתיכת חטאת טהורה שנתערבה בק' חתיכות חולין כולן אסורות חתיכת חטאת טמאה שנתערבה בק' חתיכות חטאת טהורים כולן מותרין אמאי מותרין מאי שנא מחתיכת בשר בחלב דאוסרת בכל שהו. ויש לומר זהו כללו של דבר כל חתיכה שאם תתבטל תהא ראויה להתכבד בפני אורחים מיקרי חשוב ולא בטלי לכך חתיכת בשר בחלב אם תתבטל בחתיכת היתר תהא מותרת וראויה לתת לאחת מהן לפני האורחין לכך אוסרין בכל שהו וכן חטאת שנתערבה בחתיכת חולין. אבל חתיכת חטאת טמאה שנתערבה בחתיכות חטאת טהורי' כי נמי תתבטל ויהיו כולן טהורים בשביל כך אין אחת מהן ראויה להתכבד בפני אורחים דכל כהנים יש להם חלק לזה כמו לזה אפילו לכהן שאינו ממשמר שלו ואין קרוי לכך להתכבד כיון שאף אם נאמר שבטילה מכל מקום אסורה לגוים ולישראל ולנשים כי אם לזכרי כהונה:

תעח מין במינו הילכך אם נתערב מין במינו בטל ברוב בדבר היבש אפילו מדרבנן מן התורה כל מין במינו בטל בין יבש בין לח כדאמר רבא בפרק התערוב' (דף עד) מפני שטעם איסור אינו יכול להיות ניכר אפי' כשיבשלם יחד הלכך ביבש ואין איסור נבלע בהיתר בטל ברוב אפי' מדרבנן. מדפריך גבי גיד הנשה או חתיכה נבילה וליבטל ברובה וצריך לתרץ גיד בריה היא וראויה להתכבד לפני אורחים ולא בטילי ואם נתבשלו חתיכת איסור קטנה עם חתיכות של היתר אם אינו מכירו בטל ברוב חתיכות של היתר. כי על חתיכות שנתבשלו עם שאר חתיכות פריך וליבטיל ברובא אבל אם מכיר אותה חתיכה של חתיכת איסור ישליכנה. וכיון שלא הותרה על ידי בטול ברוב אם כן יצטרך ברוטב ובחתיכות של היתר ס' לבטל המיחוי כדאמר רבא אמור רבנן בס' מין במינו מדרבנן אבל מכירו ואפי' שאינו מכירו חתיכת האיסור דהשתא מותר ברוב. מכל מקום צריך ס' ברוטב ובחתיכות לבטל איסור הנמחה שנכנס בהיתר דאינו בטל ברוטב רק דבר שהוא בעין ולא דבר בלועה בהיתר. אבל חלב של היתר שנתערב בחלב של איסור וכן יין ביין שנגע בו הגוי דאין איסורו במשהו כי אם אותו שנסכו לע"ז צריך ס' כיון שנתערב זה