הרוקח כו

שבת חובה נר ביתו עדיף מנר חנוכה ועדיף מקידוש היום משום שנום ביתו חמר רב הונא הרגיל בנר הויין לו בנים זכרים תלמידי חכמים. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה תניא רמז לנר שלא יקדים ושלא יאחר במס' שבת (דף כא) במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש בצמר דק תחת קליפת הארז ולא בחוסן פשתן שלא ננער מן הנעורת ואל בפתילת האידן בצמר בין קליפת הערבה ולא בשל צמר ולא בשל שיער מפני שהלהב מסכסכת בהן ונכבה. כל היוצא מן העץ שכותשין אותו כמו קנבוס וחרולים אין מדליקין בו אלא פשתן צמר גפן מותר וצריך להבהב הפתילה

מה שמנים פסול שמנים ליתן בנר לא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן היוצא מגרעינין לא בחלב בין מהותך ובין שאינו מהותך כשאין נר אחר של שמן או של שעוה סביב לפתילה ומדלא קתני אין משמשין לאורן ש"מ אין מדליקין בהן מפני שאין נמשכין אחר הפתילה אבל משתמשין לאורן. שמש קבוע לא יבדוק כוסות וקערות בנר שמן פן יטה שמש שאינו קבוע אפי' בנר שמן בודק. תנא רואה מה שבכוס ובקער' ואינו חושש מדליקין בפתיל' המחורכ' ולא בסמרטוטין חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו נותן בהן שמן כל שהוא ומדליק. מצאתי מה שרגילין לכסות קטן בפני הנר היינו משום בזוי מצוה

מו ברכת נר בשבת בהדלקתו ב"א יי' אמ"ה א"ק ב"ו להדליק נר של שבת. בפ"א דשבת (דף יא) לא יקרא לאור הנר. אמר רבא אפי' גבוה י' בתים אחד אינו קורא אבל שנים קורין בענין אחד אבל לא בב' ענינים ובמדור' אסור לקרות אפי' י' פן יגעו בזנבות האודי', ואין פולין לאו' הנר אמר רב יהודה אמר שמואל אפי' להבחין בין בגדו ובין בגדי אשתו אסור תינוקות של בית רבן קורין שאימת רבן עליהן או אימת צבור עליהן: בליל שבת או בליל יום הכפורים מי שאינו יודע השעור ידלק בעוד החמה זורחת על האילנות או על החומה. ביום המעונן כשהתרנגולין על הדף בשדות כשהעורבין הולכין על האילנות

מז בגדים בע"ש קודם לכתו לביה"כ יחליף בגדיו בפ' כל כתבי הקדש (דף קט) רבי חנינא מעטיף וקאי אפניא דמעלי שבתא ור' ינאי לביש מאני מעלי שבת בפ' אלו קשרים (ד' קיג) מקפלים את הכלים אפי' ארבעה וחמשה פעמים ומסקנא באדם אחד אסור בחדשים לבנים אבל בשני בני אדם או בצבעונין או בישנים מותר כשאין לו להחליף אבל יש לו להחליף אסור. אמר רב הונא יש לו להחליף מחליף אין לו להחליף משלשל בבגדיו: וכבדתו מעשות דרכיך שלא יהיו מלבושיך של שבת כמלבושיך של חול. בחגיגה בפ' אין דורשין דף כ) משמע שמלבושי שבת עושה להם שמור גדול ובבראשית רבה בפסוק ויברך אלהים את יום השביעי ברכו בעטיפה אין לו להתעטף מחליף אין לו צריך לערב מכובסין עם אינן מכובסין אין לו משלשל. לנע' טליתו מותר בשבת כדאיתא בפ' חבית (דף קכז) ובפ' חבית משמע דמותר להביא מלבוש צורך חבירו אם ילבישנו על כל מלבושיו כמו בי סדיא לרבא וכן האולירין מביאין בלרי נשים לבי בני וכדאמר רבא לבני מחוזא אבל שני חגורים אסרו בפ' במה אשה יוצאה (דף נח) בפ' חבית (דף קיט) אסור לעשות מרזב בשבת שמסלקין בגדיהן כשהן ארוכין ע"י חוטין שנראה כמרזב אסור בשילהי ר"א או' תולין (ד' קמא) טיט שעל גבי בגדו מכסכסו מבפנים אבל לא בחוץ

מח יום המעונן הדליקו קצת בע"ש נרות והתפללו מנחה וזרחה החמה ואמרו רבותינו שלא יגעו בנרות שהודלקו לצורך שבת ואותם שקבלו שבת עליהן אסורין במלאכה ואותם שלא קבלו עליהן מותרין להדליק ומסקנא בברכות בפ' תפלת השחר (דף כז) מי שהתפלל שקבל שבת אסור בעשיית מלאכה רב התפלל של שבת בע"ש וכו' א"ל בדילנא אבל אם טעה יחיד שהיה סבור שהוא לילה והוא יום המעונן והתפלל מותר דאביי שרא ליה לרב דימי בר ליואי לכברויי סלי אפניי' דמעלי שבתא דטעותא הוה אבל צבור שהתפללו וטעו לא נטריחם להתפלל והקבלה הבלה כאשר הורה ר' הואיל והתפללו: