הרוקח רסג

ליה פוריא. אמר שמואל קישות שהתליעה באיביה אסורה אם נמצא התולעת בתוך הפרי ומחובר לארץ ומפרש על הארץ לרבות שבעיקרי זיתים בעוד הפרי מחובר. בספר תרומות פוסק כשמואל. אבל תולע בפרי לאחר שנתלש מותר בעוד שלא יצא חי מן הפרי אבל יצא חי אפי' על גג הפרי קרינא ביה השרץ השורץ על הארץ. ואם נתבשל בו צריך ס' לבטל טעם התולעת. ופולין שהן בלא שרביט מצא בהן כמו זבובים מותרין דלא יצאו מחיים שאם יצאו לא היו חוזרין בקיטנית ומאחר דלא יצאו מחיים מותרין פי' רבינו י"בא פעמים אפי' יש ס' בין מים ובין פולין אחרים הכל אסור כשעירה מים רותחין מן הכלי ראשון בין הקיטנית שמא בסוף הערוי לא נשאר כי אם מעט מים בכלי היה השרביט בתוכו התולעת אוסר כל מה שבתוך המים שאין ס' עם מים ופולין הנשארים לבטל האיסור ונתערבו אותם המים המועטים שנאסרו עמהם. וכן אם יש יותר מס' במים בדגים ולאחר שעירה מצא דג טמא כולן אסורין אעפ"י שיש בדגים אחרים ובמים יותר מס' לפי כשעירה מכלי ראשון בסוף העירוי שמא לא היה שם כי אם מעט מים ושם היה הדג הטמא ואסר כל הדגים שנתערבו בזה מעט המים. אעפ"י שזרק דג הטמא ודג טמא שהשליכו לחוץ ונגעו חמין זה לזה אסורין

תסב וכן הדין בביצים שנתבשלו ונמצא דם או אפרוח באחד מהם אעפ"י שיש במים ובבצים יותר מס' לפי שבסוף העירוי שמא היה שם הטמא ונאסרו כל אותם שבמים מעטים שלא היה ס' ונתערבו הנאסרין עם האחרים של חוץ למים ונגעו זה לזה בעודן חמים ונאסרו כולן על כן החכם ימתין מלערב עד שיצטננו המים או יביא מים צוננין לצנן הרותחין וכשעירה המים אם היה תחילה ס' מותרין. ואם הוציא מן המים בכף כל אחת לבדה הכף אסורה כי הביצה אסורה שהיתה עליה חוץ למים אסרה ואחר כן הוציא בכף ביצים אחרים ואסרן. ולי נראה דמותרין כגון שיש רוב דגים חוץ למים אם כן האסורין שבתוך המים מועטין בטלים הן. ואי משום דנגעו האסורין בכל שאר אין בכך כלום דדבר שאינו אסור מחמת עצמו אלא מחמת ד"א שבלע איסור אינו אסור בנגיעה לדבר אעפ"י ששניהם חמין אם לא יהיו שניהם במים רותחין משום האי טעמא קליפה שנאסרת אינה אוסרת קליפה אחרת סמוך לה וכן לעולם. וכן המלח אינו אוסר הבשר אעפ"י שהמלח הבלוע מדם נותן טעם בבשר. ואי משום דג הטמא עצמו מתגלגל ונוגע באחרים בלא מים אינו נוגע לרוב אלא למיעוט אם כן המיעוט שנגע כיון שאינו מכירן בטילין ברוב. דלא שייך בהן טעמא דבריה לא בטלה כיון שאין אסורין מחמת עצמן. אמנם בביצים אין כל כך דבר קל להתיר לפי שאינו רגילות לבשל כל כך ביחד שיתבטלו בין אותן שהן בתוך מים מועטים שנאסרו שיתבטלו ברוב ביצים שחוץ למים כאשר מתערבים יחד אחר כן

תסג מורנא דכבדא אסירי. תולעים שנמצאים בכבד או בבשר אסורי' דתניא א"ר ואת נבלתם תשקצו לרבות מורנים שבבהמה אבל תולעים הנמצאים בחתיכת דג מותרין מיהו הלכה קוקיאני אסירי דכנים עיילי בהו דמעלמא קאתי. אבל לאחר שחיטה בבשר או בדג מותרין אף התולעים מאחר שנמצאו לאחר שחיטה בחתיכה דלא אסירי אם לא שפרשו מחיים כמו בגג תמרה אבל תולעים מתים הנמצאים שנפלו מן הבשר בקערה אין בכך כלום. וכן תולעים הגדילים במים בכלי או במים מכונסין שעל הארץ מותרין כדתניא תאכלו מכל אשר במים לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן מן התולעים ואינו נמנע. ואע"ג דמפרשי בדופני הכלים ובדופני הבורות היינו רביתייהו ומותרין. ואם ראינו שפרשו בדפני הכלים או בדפני הבורות מבחוץ בחיים אסירי משום השורץ על הארץ. ויבחושין קטנים הגדילים בשכר או ביין מותרין לשתותן עם המשקין אבל סיננן בתבן או בבגד אסורין כדרב הונא דילמא פריש לעיל מציבתא

תסד קיבה ומסו קיבת נכרי ושל נבילה הרי זו אסור' המעמיד בעור הקיב' מפני כח וחוזק שלו כמו שאור תרומה שנפלה לעיסת חולין שאוסר