הרוקח רסב

דמי לקורט של חלתית ואסור אם לא יסיר מקום החתך. וכדאמר בפ' כל הבשר גבי צונן שחתכו בסכין או שליקא דאסיר

תנט סכיני א"י וסכין של א"י צריך להגעילו כסכיני דפיסחא בפ' כל שעה אבל ארוך שצולה בו טעון ליבון כדאיתא בתוספת' הסכין מלבנו. ובפ' הכל שוחטין שילבנה באור. וכן בשלהי ירושלמי דע"ז ונותן טעם לפגם דמותר באיסורין שהם בס' אבל איסור שהוא במשהו אפי' לפגם אסור בפ' בת' דע"ז גבי חמרא חדתא בענבי מכלל דרישא יין נסך שנפל על גבי ענבים ידיחן והם מותרות. ואם היו מבוקעות אסורות בנותן טעם אי במשהו למה לי הנאתו בנותן טעם מכלל במשהו אפי' לפגם אסור. ובפסחים בפ' כל שעה גבי קדירות בפסח ישברו דבמינן בכל שהוא מיתסר שמע מינה אפילו לפגם אסור

תס מליגת תרנגולין בפ' כל הבשר. בשר וגבינה אינו עולה על שולחן אחד סוף סוף צונן וצונן הוא. אמר אביי שמא יעלה באלפס רותח סוף סוף כלי שני הוא ואינו מבשל. אמר אביי שמא יעלה באילפס ראשון הרי כלי ראשון מבשל ולא כלי שני. מיכן המולג תרנגולין בכלי ראשון מים רותחין מבשל דם התרנגולת ואסורה אבל שופך בכלי ואחר כך נותן התרנגולת במים. אבל אם נתן התרנגולת בכלי ומערה מי רתיחה עליה אסורה שקילוח ראשון מבליע כדמשמע בזבחים בפ' דם חטאת. עירה לתוכו רותח מניין ת"ל אשר בו ישבר וקרי ליה בלוע. ובפ' כירה האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכו תבלין. ובפ' בתרא דע"ז נעוה ארתחיה ובירושלמי דכירה מהו ליתן תבלין בקערה מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אוסר וכן ליתן פת בקערה ולשפוך מן הקדירה רותח עליו בשבת אסור כמו תבלין לשפוך עליהו אסור. וקיי"ל בפ' כיצד צולין חם לתוך צונן קולף דתניא כוותיה דשמואל בה"ג גבי הלכות יין נסך חבית שיש בתוכה משקין יין או שמן ונתן לתוכה שרץ או עכבר שיעור אחד מאלף החבית והמשקין מותרין ופחות מאלף היין אסור והחבית אסור ואם בקש לטהר את הכלי מכניסו לכבשן האש כאשר בתחלה. ירוש' דתרומות בפ"י ר' יוסי בר בון הורה בהדין עכברא חד לאלף. וכן פסק במגילת סתרים

תסא תולעים המבשל פולין או גריסין או עדשים. ומצא בתבשיל תולעים ישליך התולעים והשאר מותר. דאמרי' בפרק אלו טריפות אמר שמואל קישות שהתליע באיביה אסורה. ופריך לימא מסייע ליה תני חדא השורץ על הארץ להוציא את הזיזין שבעדשים ואת התולעים שבגרוגרות. ותנא אידך וכו'. ומוקמי' דאיתליע פירא שרי אף התולעת. והא דתניא כל השרץ השורץ על הארץ לרבות התולעים שבעיקרי זיתים ובעיקרי גפנים דאתליע אילנא גופא. נמצא תולעת בפרי אם לא פירש מותר אבל פירש אסור תולעת הזבוב שנפל בקדירה אע"ג דקי"ל בע"ז עכברא בשיכרא אשבוחי משבח ה"מ עכבר העולה על שולחן מלכים אבל זבוב אינו נותן טעם והלכת' קוקיאני תולעים שבכבד ושבראש אסורין או בין העור לבשר. דכוורי שרי. תולעים הגדלים בדגים או גדלו בבשר לאחר שחיטה או בגבינות מותרין רק שלא פירשו בידו או על שום דבר. תולעים בכלי שיש בו מים גדולים מותרין. אבל תולעים בימים ובנחלים בחריצין ובנעיצין ובורות ושיחין ומערות אסורין. תולעים הנמצאים שגדלו מן הקמח מותרין אבל אם שרצו בנפה אסורין. תולעים בפירות אפי' לשמואל א"צ רק שישליכו התולעת והפירות אפי' נתבשלו מותרין שהרי יש בפרי יותר מס' בתולעת. ועוד הרוטב יש בו כדי לבטל הטעם אבל המבשל קיטנית בקליפותיהן ותולעים בתוכה כיון שהקליפו השומר הוי סופו להקשות הוי כעיקרי זיתים ואסורין כדמשמע בפרק כיצד מברכין דבר שסופו להקשות מברך שהכל דלא הוי פירא. בתוספ' דתרומות האוכל את הדירה ואת הנמלה ואת הכינה שבתבואה חייב את הזיזין שבעדשין ואת היתושין שבכליסין ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות חייב האוכל תולעים שבעיקרי איננות שביין ושבמחובר הרי אלו מותרין. והא דמיפלג בתולעים תולעים של תבואה דאית