הרוקח רנט

דבכורות. דמייתי על חלב בהמה טמאה. אבל ציר דגים דרבנן. בסוף פ' אין מעמידין (דף לג) בספק דגים טמאים בין טבל גופו בין לטבל בצירו. אבל דבהמה טמאה ודשרני' איסור ציר דאורייתא. ואסמכתא בתורת כהנים גבי דגים שקץ לאסור ציר ורוטב. והא דאמרינן בפ' העור והרוטב דאימלח בשר שחוטה עם בשר טריפה ואסר רבה מהטמאים לאסור צירן ופריך מדג טהור שמלחו עם דג טמא ומותר. הכי פריך לכל הפחות היה לו לאסור מדרבנן והא תנן דג טמא צירו אסור. כל הנכבשין זה עם זה מותרין דפולט ואינו בולע. שהמים יוצאין מהם בלא טעם. מורסן קליפה העליונה של חיטין הפורשה בלתיתה סובין קליפה התחתונה של חיטין

תמט גיד הנשה אמרו רבנן בס'. גיד הנשה שנתבשל עם הגידין בזמן שמכירו משליכו והשאר מותר ואם אין מכירו כולן אסורין דבריה לא בטלה. והילכתא אין בגידין בנותן טעם בין נמלח בין נצלה בין נתבשל בו משליכו והשאר מותר. וכגון שניטל שומנו אבל נתבשל עם שומנו שנהגו בו איסור משערינן בס'. ואם יש בבשר ובחתיכות וברוטב ובקיפה כנגד השומן מותר ואם לאו אסור. ויש לחטוט אחר גיד הנשה להסירו כולו וישבר עצמות שבירך שיש בהם שיורי גיד הנשה וישליכם ויסיר שומנו וכל מה שאסור בירך שור וכשב ועז אוסר בחיה בכל הירך וצריך לנקר גיד הנשה של חיה והשמנונית יש להסיר כמו של בהמה בירך ובשוק ובבוקא דאטמא. גיד הנשה אינו נוהג בשליל וחלבו מותר אבל דמו אסור. כדאמר בפ' בהמה המקשה. הילכך גיד הנשה שנתבשל עם שומנו בס' בנותן טעם נצלה עם שומנו אוסר הכל. כדאמרי' בפ' גיד הנשה (דף סט) חלב מפעפע. גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפי' מראש אזנו

תנ ב' מינים סלק אמור רבנן בס' וקיי"ל כרבא כל מין במינו ודבר אחר סלק את מינו כמו שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו כגון נבילה ושחוטה זהו מין במינו ודבר אחר כגון תבלין ורוטב סלק השחוטה מין ההיתר כאילו אינו בקדירה אם הרוטב והקיפה ס' יותר מן הנבילה מותר ואם לאו אסורה אבל איסור שנותן טעם אסור כדאמר בפ' גיד הנשה (דף צט) גריסין שנתבשלו עם עדשים וקיימא לן טעמא לא בטיל כמו שאר איסור ותבלין וציר שיעורו קרוב למאתים אבל סתם בנותן טעם ס'

תנא מין במינו בלא טעם אמור רבנן בס'. מין במינו דליכא למיקם אטעמא בס' בפ' גיד הנשה (דף צז) חתיכה של נבילה וחתיכה של דג טמא שנתבשל עם חתיכות בזמן שמכירן בנותן טעם בס' אין מכירן כולן אסורות והרוטב בנותן טעם בס'. וכן אנו נוהגים בין חלב בין חתיכות נבילה בין נתבשל עם בשר אם יש בבשר ס' כנגד החלב שנפל בקדירה או כנגד החתיכה משליך החלב או הנבילה ומותר הכל וכן דג טמא והשאר מותר בס'. וכן חלב בשומן דמין במינו בס'. וכן ראיתי הלכה למעשה לאבא מרי ה"ר יב"ק זצ"ל ולכל רבותי הקדושים זצ"ל משפירא וממגנצא וכן הורה ר' תם חדא דבפ' גיד הנשה אמר רבא מין במינו דליכא למיקם אטעמא בס' ואע"ג דר' יהודה סבר מין במינו לא בטיל בפרק כיסוי הדם ובזבחים בפ' כל הזבחים שנתערבו אין דם מבטל דם קיי"ל כרבים כחכמים דפליגי עליה. ובשילהי ע"ז (דף עד) סבירא להו לר' יוחנן ולר' שמעון בן לקיש כל האיסורין שבתורה בס' אפי' מין במינו אע"ג דרב ושמואל פליגי עליה. קיימא לן בריש מסכת ביצה כר' יוחנן. ובפ' גיד הנשה ר' יהושע בן לוי מין במינו בס' ויליף מזרוע בשלה. ור' אליעזר בן יעקב קב ונקי סבר בפ' כל הזבחים שנתערבו (דף מ) בכ' חרסו של זב ולגבי רבא חמץ בין במינו בין שלא במינו אסור. אפי' אם תאמר בפ' כל שעה (דף ל) אוסר במשהו משום חומרא דחמץ דלא בדילי מיניה. ודמי לטבל ויין נסך בשילהי דע"ז דאסור במשהו אבל שאר איסורין אפי' מין במינו בס'. וכל רבותיו של רבי' שלמה הורו מין במינו בס' וכן העיד רבנא שמואל ראש הישיבה בבבל דחמץ במשהו. מין במינו בס' וכן כולנו מורין והא דאמר רבא בפ' כל הזבחים שנתערבו אמר רבנן ברובא