הרוקח רנה

שבאתה בקדירה בשר והמים יוצאין בכלי ריק. וחוזר וממלא הכלי מים וחוזר ומכניס במים וחוזר וממלא הכלי. כך יעשה ס' פעמים ומשמר המים שיצאו ס' פעמים אם יש בקדירה בשר וירק ורוטב כפי שיעור המים שיצאו הוי ס' ומותר. ואם אין בו ס' אסור

תלו אפרוח בביצה אמור רבנן בס' גבי כל האיסורין שבתורה. אבל ביצה קיימא לן בפרק גיד הנשה (דף צו) בס' והיא אסורה בס"א והיא מותרת הוו ס"א אם יש אפרוח בין בביצה טמאה בין בביצה טהורה אוסר כדתני ביצים ששלקן ומצא אפרוח באחת מהן אם יש ס' בהן בנותן טעם אסורות הילכך ביצה שיש בה אפרוח יש לנו לשער בביצים טהורות אחרות ובמים שנתבשלו בו אם יש בהן ס"א לבד מן ביצת אפרוח אז מותר ואם לאו אסורה. אבל ביצת טריפה או ביצת עוף טמא שנתבשלו עם ביצים טהורות אפי' אין בהם ס' מותרות דמיא דביעי לית בהו טעמא ביצת טריפה אסורה אפרוח של ביצה טריפה מותר בתמורה בשילהי כל האסורין (דף לא) ביצת עוף טמא אסורה בפרק אלו טרפות מן בת יענה. ושוין בביצת טריפה שאסורה בשיחלא קמא. תניא אין מוכרין ביצת טריפה לכותי ביצה המוזרת מותרת. ביצה שנמצא דם על חלמון שלה אסורה אבל דם על חלבון זורק ואוכל השאר

תלז כחל שנתבשל עם הבשר. אמור רבנן בס' לבד מן האיסור. כחל שנתבשל עם הבשר והכחל אינו קרוע שתי וערב קיימא לן בפרק גיד הנשה אמר רב נחמן כחל בס' וכחל מן המנין וכחל עצמו אסור ואם נפל לקדירה אחרת אסור אם לא יהיה ס'. כחל שבישלו בחלבו לבד מותר אבל לכתחילה בעי קריעה שתי וערב וטחו בכותל. אבל לצלייה אין צריך לקורעו ודווקא כחל מניקה אסור וקיימא לן בין כבדא בין כחלא עילוי בישרא לכתחילה הוא דלא אבל דיעבד שפיר דמי. כחל שנמלח עם הבשר בדיעבד מותר. או נצלה עם הבשר. ויש לאכול הכחל קודם הבשר. או חלב קודם כחל. אע"פ שרבי' תם מתיר כחל לקרוע שתי וערב ולבשלו עם בשר אבל לבשלו לבדו בקדירה אין צריך לקורעו אנו פוסקים כרבי' שלמה שאוסר לבשלו עם בשר אפי' קרעו שתי וערב כי אם לבדו בקדירה אם יבשלו קורעו

תלח ששים כנגד הכבד אמור רבנן בס'. כבד שנתבשל עם בשר אם יש בקדירה בחתיכות וברוטב ס' כנגד הכבד אז נתבטל הדם ומותר דתנן בתרומות ב' י' (דף נט) כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. כבד שנתבשל לבדו בקדירה הכבד מותר דלא בלע אפי' כשהוא נח מרתיחתו. וכן בפ' בתרא דהוריות משמע כבד שלוק מותר שהרי הדברים המחזירין את החולה לחוליו בשר צלי וכבד. וזהו איירי בשלוק דאי בצלי תיפוק לי' משום צלי ואם נתבשלה עם הבשר או אם אין הבשר ותבשיל ס' אסורות והיא מותרת. ואם יש ס' הכל מותר. ירושלמי בפ"י דתרומות רב"א שלק כבדא ואכל בשניהו ולבשל בקדירה. אחר שנצלה צריך להמתין עד שיצלה היטב וכל משצלה אדמו אין להתיר כרב אשי דאסר לקבל אפי' לאחר שבטלה האדמומית ממנו

תלט ששים כנגד האיסור לב וכבד הלכה למעשה ראיתי אבא מרי ה"ר יב"ק זצ"ל ( הוא וכל בני שפירא ומגנצא היו מתירין בין כבד דבוק בעוף בין אינו דבוק היה משער אם יש ס' כנגד הכבד היה מתיר הכל ולא נאמר חתיכת העוף נעשית נבילה אם אין בעוף ס' אלא עם העוף והרוטב שיעור ס' ומתיר הכל: תמ כבד שנצלה בעוף מותר. בפ' כיצד צולין (דף עו) כבולעו כך פולטו דנורא מישב שייב. ואם כבד נמצאת במוליאתא אוסר דהא קימחא חיוורתא הוא ומחזקת הדם בתוכו. בשר וכבד שנמלחו יחד הכבד פולט כל שעה כל שתחתיו וסביביו אוסר דדמי לדגים ועופות דאסרי עופות לדגים כן הכבד אוסר את הבשר הכבד אוסרת מה שנתבשל עמה ואינה נאסרת ואם הוא מתובל אסורה. הצולה הכבד חותכו וכורא מישב שייב. צולהו מעט או מתבשל עם הבשר אז צומתו בחומץ או ברותחין לבשול: