הרוקח רמג

ר' יהושע בתר חזקה היכא דאיכא חזקה דממונא וכו'. אבל הכא בהמה בחזקת איסור אבר מן החי ואסרי' גבי שחיטה סימנין ונקבים וסכין אבל החלב בחזקת היתר עומדת עד שתמצא טריפה ודאית. ודי לנו לאסור ג' ימים ולא קודם. ומורי רבי' י"בק ב"ר מאיר אסר כל י"ב חדשים הגבינות דבהמה בחזקת איסור והריעותא לפניו וכגון שנסרכה הריאה שניקב קרום לקרום והקרום מתקש זהו לימים רבים ולא דמי להנושא אשה דהתם ברי ושמא ברי עדיף. והא דאמרי' בהמדיר אם נכנסה ברשות הבעל דאזלינן בתר חזקה דגופא. ומייתינן מבהרת דכהה וטיהר כדאמר בפ' בתרא דנזיר (דף סה) דפתח הפסוק בטהרה. כדאמר בפ' ד' אחין (דף ל) גבי וכולן שהיה בהן קידושין או גירושין בספק ש"מ מעולם לא חלו וכן בבהרת ברי עדיף. ודווקא לגבי מחט סרוכי מסרכא אבל בכל הנקבים פשיט' קודם לכן נעשה. דכל היכא דאיכא ריעותא איתרע חזקה אפי' קודם ג' ימים היכא דהריעותא בעין כמו סכין שמא בעור נפגמה. ובקידושין בפ' האיש מקדש (דף נז) גבי ציפורי מצורע שחטה ונמצאת טריפה כגון שנמצאת טריפה בבני מעיים דמעיקרא לא עליה קדושה אע"פ שנוכל לומר בתוך ג' ימים או ביום אחד ועיקר הסברא לאסור הגבינות שנים עשר חודש משנשחט

שפז נפלה מן הגג שגבוה י' טפחים טריפה כדמשמע בבבא קמא בפ' שור שנגח את הפרה (דף מט) גבי תורא דנפל לאריתא דדלאי אמר רב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוק איברים או גדי קופץ ממטה למעלה כשירה דאמדה נפשה. אמר רב יהודה אמר רב נפלה ואחר כך עמדה אינה צריכה מעת לעת. אבל בדקה חוט השדרה כשירה. וכל חלל הריאה ובני מעיים לבד מסימנין שהם קשין אצל נפילה. אבל נפלה ולא עמדה צריך להניחה מעת לעת דחיישינן לריסוק אברים. הלכה אפילו בדיקה אינה צריכה פשטה יד לעמוד אע"פ שלא עמדה עמדה ועקרה רגליה להלוך אע"פ שלא הלכה. אמר רב הונא זכרים המנגחין זה את זה אין חוששין לריסוק איברים נפל לארעא חוששין. הני דיכרי דגנבי גנבי אין חוששין. אי החזירום מחמת פחד חוששין. בית הרחם אין חוששין לריסוק איברים. בפ' אין צדין (דף כה) בכור שנפל לבור ירד מומחה אחריו וישחוט. בהליכה או בור שאינו י' טפחים בפ' כל הזבחים שנתערבו רבי ינאי ור' ירמיה סברי עמדה אינה צריכה מעת לעת הלכה אינה צריכה בדיקה בהמה שמושכת רגליה אין חוששין לריסוק דשיגרונא שכיח חוט השדרה לא שכיח. פעם אחת הוליכו בהמה על דף שעל המרתף והחליקו רגליה האחרונים ונפלה במרתף ולא עמדה ולא הלכה ושהתה מעת לעת ונשחטה ופירכסה ובדקו השדרה ובני מעיים ולא היה בה שבר ואף קרום המוח לא בדקו. ואבא מורי ה"ר יב"ק התיר. וכן אמר כלל בנפילה. נפלה על מתניה כשירה מהנהו דכרי דגנבי גנבי אבל נפלה על צלעותיה חוששין. פשטה יד לעמוד אפילו לא עמדה אינה צריכה שהייה כי אם בדיקה והיכא דלא נפלה על ראש צריכה בדיקה בכל החלל ובריאה ובלב ובצלעות ובבני מעיים ובחוט ולא בסימנין דקשין ולא בקרום של מוח שהרי על הצלעות נפלה ולא על הראש דגבי דרוסה דארס קלי צריך בדיקה מכפא דמוחא. אבל על השדרה יבדוק בחוט מההוא דשלים חוטרא עד פלגא. אי אית ביה קיטרי. ולעולם לא צריך חוט לבדוק אם לא שתפול על צלעותיה או על השדרה. אבל אם נפלה ולא נודע אם על מתניה או על צלעותיה מותרת בלא בדיקה. דספק ספיק' הוא ושרי. ויש אוסרין מדרב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה דאמדה נפשה אבל נפלה בפתאום חושש אפי' נפלה על מתניה צריכה בדיקה בריאה ובכרס ובקיבה ובהמסס ובדקין ובצלעות ובטחול ובקרום של מוח שהוא רך לבד מן הסימנין שקשין הן אצל נפילה. ואם בדק בכולן חוץ מן אחד אסורה. ואפי' שהתה צריכה בדיקה מדאמר בפרק התערובת (דף מד) זבחים שנתערבו בטריפה ירעו עד שיסתאבו דמוקי הליכה צריכה בדיקה ולא אמרינן לשהינהו ש"מ דאפי' שהתה צריכה בדיקה ובפ' שור שנגח את הפרה (דף