הרוקח רמב

קטן (דף כב) ובאלו טריפות (דף נ) בני מעיים שניקבו ונסתמו בקרום נראה דאינו קרום וטריפה דבכל נקובי אין קרום סותם והא דקאמר בריאה ובוושט הודיענו אע"ג דיש לריאה ולושט ב' קרומין ואם ניקב זה בלא זה כשר הייתי סבור קרום שסתמו מועיל קמ"ל הוא הדין בכל נקובי

שפה חלב טהור סותם אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן האי הדורא דכנתא דמנקיב לחבריה כשירה וחלב טהור סותם אמר רב נחמן חלב העשוי ככובע אינו סותם כמו חיטי דכרכשתא וטרפש' דליבא חלחולת שניקבה וירכים מעמידין אותה בשור בד' אצבעות בדיבוקו בנקב וב' לשה וא' לגדי וטלה כשר אבל שלא הדבק במשהו נקב טריפה שני בני מעיים היוצאים מן הבהמה כאחת שהיא טריפה כשיוצא משתי מקומות וכנגדן בעוף כשירה אבל בהמה ב' מעיים יוצאין במקום אחד וכלין עד כאצבע כשירה וכן ב' בית הכוסות או ב' קיבות או ב' מעיים היוצאין במקום אחד והדר ערבי לא הוי יתר וכשירה ואי לא הדרי וערבי אי נמי יוצאין מב' מקומות אפי' הדרי וערבי טריפה. ב' מעיים בב' מקומות בבהמה טריפה ובעוף כשר כך אבל יוצאין ממקום אחד וכלין מלהפצל ברחב בשר דהדרי וערבי. שתי כרכשות שיוצאין במקום אחד ושופכין זה לזה וקודם שיגיעו לדבק כלים כשיעור אעפ"י שפרודים אך קודם שיגיעו לדבק כלים כשיעור אצבע כשירה. הכרס הפנימי שניקב טריפה. אנן עבדינן לחומרא וטריפה בכל הכרס בנקב משהו. בשר החופה את רוב הכרס שנקרע ברובו טריפה. מחט הנמצאת בפרש או בבשר כשירה. ניקב הכרס אין חלב טמא סותם ר' יהודה אומר בגדולה טפח נקדרה יותר מכסלע טריפה. המסס שניקב לחוץ או בית הכוסות שניקב לחוץ שלא במקום דיבוקו טריפה. מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות בצד אחד כשירה משני צדדין טריפה ואותו העובי מבפנים לצד הריעי. נמצא עליה קורט דם בידוע שהיה קודם השחיטה וטריפה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שהיה לאחר השחיטה וכשירה. ודמי למורנ' דאמרי' לאחר שחיטה פריש. הגלד שעל פי המכה בידוע שהוא ג' ימים קודם שחיטה והוי מקח טעות לא הוגלד פי המכה המוציא מחבירו עליו הראייה

שפו גבינות מבהמה שנטרפה

בהמה שהיתה חולבת ועשו ממנו גבינות ולאחר ימים נשחטה ונטרפה והתירן אבא מורי ה"ר יב"ק ב"ר משה דבהמה בחייה בחזקת היתר עומדת לחלב' הוא הדין ביצי תרנגולת ולבסוף נמצא טריפה. ולא דמי למקוה שנמדד ונמצא חסר דהתם חסר לפניך העמד טמא על חזקתו. וביעי דספק טריפה העוף בחזקת ספק. טבל ועלה ונמצא דבר חוצץ בגוף איתרעי והעמד טמא על חזקתו. בפ' הכל שוחטין סכין נמי איתרעי והעמ' טמא על חזקתו. בהמה לא איתרעי אף כאן חלב לא איתרעי בהמה איתרעי אבל היה בודק את החבית העמד טבל על חזקתו והרי החמיץ וכן שרץ שנמצא במבוי והא דמחמרי' בנקבים היכא דמשמשא ידא דטבחא משום דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת. והא דאמרינן הוגלד פי המכה דבתוך ג' ימים ליכא לספוקי דאיכא מחט. אבל היכא דחלב בחזקת היתר עומדת הגבינות מותרות דמעט קודם שחיטה נעשות כל הגבינות שנעשו קודם שחיטה מותרות. אבל ר"ת אסר בתוך ג' ימים אבל לא קודם לכן כי כשהריאה ניקבה נסרכה וקרום שעלה מחמת המכה בריאה אינו קרום. והריאה שואבת כל מיני משקה. והוגלד קודם שחיטה ג' ימים והכי אית' בה"ג גבי גיד הנשה. אבל קודם ג' ימים העמד הגוף בחזקת בריאותו. וכדתנן הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים והיא אומרת משאירסתני נאנסתי נאמנת. אע"ג דאיכא למימר מקמי ארוסין נבעלה אפילו הכי חזקת הגוף עדיף כן הכא בחזקת בריאה. ואפי' לרבי יהושע התם העמד ממון על חזקתו לא מפיה אנו חיים והכא העמד הגוף בחזקת בריאות והיתר. כדאמרי' בפ' המדיר (דף עו) אלא כי אזיל