הרוקח רלח

ממנה כשירה והם צמחים טינרי טינרי:

אונות הסמוכות אמר רבא תרתי אוני דריחה דסריכי להדדי לית להו בדיקה לאכשורי. הני מילי שלא כסדרן אבל כסדרן היינו רביתייהו פי' ב' אונות החיצונות נדבקו ממעל לאמצעית או מתחתיה הקרום שעלה בריאה אינו קרום ותתפרק הסירכא הוי מיד כנקב מאחר שמתקפלות זו על גב זו. ואע"פ שרבי' חננאל ורבי' שמואל בן חפני פירשו אם נסרכו שתי אונות באמצע ועיקרן מתפרקין טריפה אין אנו מורין כן אלא כל מקום שעומדות האונות בדביקתן בלא קיפוץ הוי כסדרן וכשירה אונא באומא אונא הסרוכה באומא שאצלה רבי' שלמה וכל רבותי' ורבי' יב"א מתירין. אך רבינו תם אוסר אך בכל מלכות לותי"ר אוכלין אונות שהוחלפו או חסרו. אונות שהוחלפו טריפה כי דינה להיות ג' לימין וב' לשמאל. אבל ב' לימין וג' לשמאל הוי חליף וטריפה אונות שנחסר' טריפה אם ג' לימין וא' לשמאל או ב' לימין וב' לשמאל פר"ש הילכתא כרבא ביתרת.. עינוניתא דוורדא היא אונא קטנה העומדת לצד הימין כל מקום שהיא סרוכה טריפה. דכולהו לגבה שלא כסדרן וטרפה. אינוניתא דוורדא אם עומדת לשמאל ולא לימין. רבי' שלמה מטריף דחליף דלאו מקומה. אבל ראיתי הלכה למעשה שאבא מורי הכשיר ואמר כל מקמה בין תרי אינוניתא בין חד בין מימין בין משמאל כשר. אין לה אינוניתא דוורדא ר' שלמה מכשיר שהרי רוב בהמות בארץ ישראל לא היה להם. מדסבר רב אשי למיטרפא. וכן פי' רא"ם וכן אנו נוהגין להכשיר אינוניתא דוורדא מצטרפת לימין. אם אין בימין כי אם ב' אונות הואיל ויתרת היא. אבל רבי' שלמה אוסר. אבל הגאונים פוסקים שמצטרפת לימין. וכן אנו נוהגין לצרפה עם הימין אם חסרו ולא עם השמאל וכן פר"ח. אינוניתא דוורדא עומדת לימין. פעם אחת הוחלפה מקומה שעמדה לשמאל ולא לימין רבינו שלמה מצרפת היה אוסר דהני חווי בריית' הכי אית להו וכן אם יש לה שנים טריפה. אבל רבי יב"ק ממגנצא התירה שהרי לבהמתם לא הי' אינוניתא ורצה רב אשי להטריף עד שאמרו לו כל הני חווי ברייתא הכי אית להו ואמר הני מילי מקמה אבל אגבה אפי' כטרפא דאסא אסיר פשיט' דלאו הכי אית להו אלא ש"מ מקמה שרי בין לימין בין לשמאל בין ב' אינוניתא ושלח הדברים לרבי' שמריה ולר' אברהם ולר' יהודה ולרבי מאיר אחיו ולה"ר יצחק הלוי והתירו וכן רבי' יצחק הלבן התיר. וכן פר"ח דכל מקמה שרי בין לצד ימין בין לצד שמאל. אינוניתא דורדא אם אין כלל או אם יש שנים בין לימין בין לשמאל כשירה. אונא מגבה טריפה או בגג הריאה ונוטה לחוץ בנפיחתה מאחר שאינה עומדת בדרא דאוני אפי' כי טרפא דאסא טריפה לא שנא באומי לא שנא באוני אם בולט למעלה טריפה אפי' בציר מעלה של הדס. ולאו דווקא נקט טרפא דאסא אלא דבר מועט. אמר רפרם בר פפא ריאה דדמיא לאופתא דפחיזא טריפה הריאה קשה במשמושה כבקעת ועומדת במילואה טריפה. ולא דמיא לחרותא שחרותא צמקה וקשה. אי נמי דנפיחא דאופתא לבנה כבקעת אעפ"י שאינה יבשה טריפה. אי נמי דשיעא כאופתא ולא מיחתכא בחיתוכא דאונא טריפה אבל אם יש סדק ניכר כשירה:

אטום בריאה אמר רבינא האי אטום בריאה טריפה פי' כשנופחין יש מקום מטומטם שאין נכנס בו הרוח שמא יבישה היא וינעוץ בה באותו מקום סכין או קוץ אם יש שם דם ניכר או מוגלא מחמת זה הוא וכשירה. ואם אין שם דם וליחה יניח רוק או קש או נוצה במקום שניקבו וכשנופח בריאה אם מבצבץ הרוח כשירה שהרוח שולט בו. ואם לא טריפה. וכשבא אטום יש למשמש שם באותו מקום הרבה שתתרכך לראות אם תעלה בנפיחה ואם אינה עולה יחתוך הריאה ויראה אם שם דם עכור או בשר נרקב או ליחה כשר. ואם לאו יתן קש בסימפון. וינפח לראות אם הרוח יכנס בו להעלותו בנפיחה אם לאו מקיפין בריאה אם ניקבה הריאה היכא דלא, ממשמשא ידא דטבחא. ואין לידע אם קודם שחיטה היה שם נקב או לא. נעשה שם נקב ונדמהו אם דומה לראשון כשר. ואם לאו בידוע קודם שחיטה היה וטריפה הני מילי מערוגה לערוגה. אם ניקבה אונא לצד ימין ינקב אותה אונא העומדת בימין. ולא אונות שבשמאל