הרוקח רלז

לשחט ישראל וגמר גוי דפסלינן דהוי גמר שחיטה ביד גוי אבל דגמר ישראל ונקבה הגרגרת לא מפסל' אלא בפסיקת הרוב ניקב קרום של מוח בפרק א"ט (דף מ"ה) רב ושמואל דאמרי תרוייהו קרמא תתאה וסי' חייתא דמיתנח ביה מוחא. טרפות קרום התחתון מטריף ולא העליון מוח וכל מה שבקדירה (פי' בגלגולת) נידון כמוח אם ניקב התחתון טריפה. וכן כנגד הפולין שעל פי הקדירה מוח שנתמסמס פי' שנתמעך או נתמרך טריפ' נתמזמז פי' נתרוקן כשר נמצא תולעת בקדירה והקרום קיים כשר. ניקב הלב לבית חללו. קיימא לן בין חלל גדול בין חלל קטן ואם ניקב בשר הלב עד חלל טריפה ניקב קנה הלב מקום שנהגו להיות שם נקבים שרי פי' כי יש מקומות נקבים בו ושומן כנקבים:

מחט. מחט בלב אם אין הלב בא לפנינו שלם אסור ניקב הלב וחלב טהור סותם טריפה כי חלב העשוי ככובע אינו סותם:

נשברה השדרה. ונפסק החוט שלה היוצא מן המוח שבראש מן הפולין ולחוץ עד בין הפרשות כל מקום שנפסק החוט אע"פ שהמוח קיים טריפה בפסיק' רובו ואם לא נפסק רוב החוט אע"פ שהמוח נפסק כשר כי החוט מהדקו ומחזיקו נתמרך כמים או נתמסמס המוח טריפה אם אינו יכול לעמוד מפני כבדו אבל נתמזמז כשר. סדק לארכו כשר אין להוסיף על הטריפות. בין הפרשות והפרשות אזלינן לחומרא וטריפה בפסיקת חוט השדרה רוב הקיפו מן הראש עד הפרשה השלישית החוט והפיצולין הן פרשות וכנגד הפרשה ופי הפרשה הכל טריפה. אבל משלישית ולמטה כשירה:

ניטלה הכבד. ולא נשתייר הימנה כלום או פחות מכזית נשתייר טריפה ופסקי' כזית כנוס יחד במקום מרה. ובמקום שהיא חיה ביותרת הכבד. מחט שנמצא' בכבד פסק רב אשי במחט גדולה אי קופה לגו שאוזן המחט מהופכת למטה כשירה. דרך סמפונות נקיט ואתי. ואי קופה לבר טריפה. ואי קלישתה מחט שתופרים בה בגדים טריפה לעולם. מחט שנמצא בסמפון הגדול בכבד פסק רבינא כשירה כבד שהתליעה כשירה דהדרא בריא. קנה ככבד בניטלה כולו ולא נשתייר כזית טריפה. הכבד שנימוקה טריפה כדאמר בגיטין במי שאחזו דאמר דאתי מפומא אי מכבדא אתי לית ליה תקנה הכבד שיבש טריפה. או קשה כאבן חלב שמסירין בכבד לפי שחלב הכליות רכה ונמתח סמוך למרה כשמזנקת הבהמה ויוצאה ויונקת משם:

הריאה שניקבה. ניקבה נקב מפולש שעבר שני קרומים טריפה אבל ניקב קרום העליון והתחתון שלם כשירה כרבא האי ריאה דאגליד וכן ניקב קרום התחתון והעליון קיים כשירה כרב יוסף ריאה דאוושא אי ידעינן היכא אוושא מותבינן עלה גילא או רוקא או גדפא אי מבצבצא טריפה ואי לא כשירה ואי לא ידעינא היכא אוושא מייתינן פשורי ונניח הריאה באותן מים ונפחינן לריאה אי מבצבצא טריפה ואי לא כשירה ריאה שהאדימה בין כולה בין מקצתה כשירה. ריאה שיבשה אפי' מעט טריפה. שנפרכת בציפורן קיימא לן כרבא דהוי כנקב וטריפה הריאה נפסלת בה' מראות וסימניך דמבב"ל די"ו מו"ריקא בש"ר בי"צה לב"נה. כדיותא טריפה. כקורט דיו שחור. כר' חנינא בנדה בפ' כל היד שהוא שחור כחרת אבל דיהה מכן טהור הוא הדין בריאה כשר כדרבא ריאה דאסיק גילדי גילדי אוכמי אוכמי חזותא חזותא כשירה דדמי ככוחלא שאינו לא ירוק ולא שחור כשירה. מוריקא וככשותא טריפה כרב סמא. כבישרא טריפה כדאמר רב הונא אבל ככבדא כשירה כביעתא כחלמון ביצה טריפה ללובן ביצה טריפה אבל ככבדא אדומה כדם כשירה מדר' נתן. או ירוקה ככרתי כשירה בועות אמר אמימר משמיה דרבא אין מקיפין בבועי. אם ניקב טריפה בין שיש בה סירכא בין אין בה סירכא. אמר רבא הני תרתי בועי דסמיכי להדדי לית להו בדיקותא לאכשורי' חדא ומתחזא כתרתי שיש באמצעיתו סדק מביאין קוץ או מחט ונוקבין אחת אי שפכי להדדי חדא היא וכשירה ואם לא טריפה. בועא בשיפולי ריאה בין באונות בין באומות ואין היקף בשר מקיפו למטה טורפין במגנצא וכן הורה ר"ת וה"ג. אבל בוורמיש' אין טורפין כי באומות ולא באונות. כל מקום שיש סריכות חוט בבועא טורפין. בועא קשה כאבן ואין חוט נסרך