הרוקח רלו

כל הדם מכסין בזבל הדק ובחול הדק ובסיד ובחרסית ולבינה ובמגופה שכתשן ובנעורת פשתן דקה ונסורת של חרשי' דקה ושחיקת אבנים ושחיקת חרסים. בפסחים בפרק ואלו עוברין (דף מז) משמע ארץ לחה שנדבקת יחד תיחוח אין לכסות בפ' כיסוי הדם ובפרק א' דביצה אפר כירה מכסין בו ונקרת פסולין (הוא עפר שמנקרין מן הרחיים) ושריפת טלית וזהב שחוק מכסין בו אין מכסין בזבל או בחול הגס. ולא בלבינה ולא במגופה בלתי שחוקה וכל מתכות לבד מזהב. ולא בדבר שאין מגדל צמחין ולא באבנים ולא בעצים ולא יכפה עליו את הכלי. השוחט את הטריפה או נמצאת טריפה או לע"ז או נתנבלה בידו או נוחר או מעקר פטור מלכסות. חרש שוטה וקטן פטורין מלכסות. ואם אחרים רואין אותן חייבין האחרים לכסות. דם שנתערב במים ובו מראית דם חייב לכסות נתערב בדם הבהמה או ביין אדום אם היה כל כך מים ובו מראית דם ניכר חייב לכסות שחט ק' חיות או ק' עופות כיסוי אחד לכולן וברכה אחת לכולן בין על השחיטה בין על כיסוי אם לא סח בנתיים כדמשמע במנחות (דף ל) גבי תפילין אבל ענייני שחיט' תן לי עוף לשחוט לא הוי הפסק כדמשמע בברכות גבי גביל לתורי ואסור לדבר לכתחילה בין שחיטה לשחיטה שירויח ברכה אחרת כדאמר בסוטה בפ' ואלו נאמרין (דף מ) נוטל ספר תורה וקורא אחרי מות ואך בעשור. ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה. ונייתי ספר תורה וניקרי אמר ר' שמעון בן לקיש משום ברכה שאינה צריכה וסח בין תפלה לתפלה כל מקום שיפטור ברכה שנייה אין לו להתחייב בברכה. בתוספתא השוחט מברך על השחיטה. והמכסה על כיסוי הדם בעפר ושפך וכסה מי ששפך יכסה ואם לא כסה וראהו אחר חייב לכסות ולא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו בפרק במה מדליקין אבוהון דכולהו דם כסהו ונתגלה פטור לכסות כסהו הרוח ולא נתגלה אם רישומו ניכר חייב לכסות דם הניתז ושעל הסכין או על הכותל אם כיסה דם הנפש פטור אין דם אלא הוא חייב שחט ולא כיסה מותר שחיטה מן הצואר הלכה למשה מסיני בהמה הכשרה בשני סימנין או רובן שחט סימן וחצי בבהמה פסולה ובעוף הכשרה בסימן אחד או רובו בין וושט בין קנה דגים וחגבים אין צריכין שחיטה

שפא אלו טרפות בבהמה נקובת הוושט שני עורות יש לוושט אדום ולבן נקבו שניהם אפי' זה שלא כנגד זה טריפה ניקב עור החיצון ולא פנימי או פנימי ולא חיצון כשיר'. אבל קרום שעלה מחמת המכה בוושט אינו קרום ישב לה קוץ בוושט כשירה ואין חוששין שמא הברי' אמר רבא שני עורות יש לוושט חיצון אדום ופנימי לבן אם הוחלפו שחיצון לבן ופנימי אדום או שניהם אדומים או שניהם לבנים טריפ' וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים אם ספק דרוסה הוא דחוששין בבהמה אין לו תקנה לפי שצריך לשחוט ב' סימנים אבל בעוף יבדוק הגרגרת מבחוץ אם לא יאדים ישחוט רק גרגרת ויבדוק וושט מבפנים. או אם דרס בבהמה וידע דריסתה ישחט למעלה או למטה ואחר כך יבדוק מקום דריסתה תורבץ הוושט מקום דיבוקן בלחי למטה קיימא לן כרב נקובתו במשהו השוחט בשנים ושלשה מקומות שחיטתו כשירה שחט הוושט והניחו ושחט הגרגרת ואחר כך שחט וגמר הוושט מאחר שעסוק בשחיטה כשירה פסוקת הגרגרת ברוב חללה. ניקבה כנפה בנקבים שאין בהן חסרון מצטרפת לרובה נקבי' שיש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר האיטלקי וכן אם ניטלה רצועה לאורכה מצטרפין לכאיסר היא מעה קטנה נסדקה הגרגרת לאורכה ולא נשתייר כי אם טבעת אחת למעלה ואחת למטה כשירה הקנה שניקב' למטה מן החז' נידון כריאה בנקב משהו טריפה נפסק' הגרגרת מקיפין בקנה לוקחין קנה נפסק ומקיפין אותו אם דומה לנפסק הראשון בידוע שלאחר שחיטה נפסק וכשירה ואם לאו טריפה ומקיפין מחוליא לחוליא מבר חוליא לבר חוליא פי' חוליא הטבעות ובר חוליא תוך רצועות בשר המחברת הטבעות אבל לא מחוליא לבר חוליא ולא מבר חוליא לחוליא קנה שנפסק חציו והוסיף עליו כל שהוא ושחט גם את הוושט כשירה ולא דמי