הרוקח רלב

כל הגאונים שוין דלית לן כדשלח רבין אשה לא תחוף ערב שבת ותטבול למוצאי שבת היכא דלא איפשר למיחף בליל טבילתה לא דחינן לה אפי' יום אחד עד מוצאי שבת כדי שתסמוך חפיפה לטבילה אלא חופפת מעי"ט או מערב שבת והיינו כדדרש מרימר וכדתריץ רב יימר דהיכא דחל טבילתה במוצאי ימים טובים איפשר דחייפא וטבלה בלילה דאפילו בחול כן מצותה כפסק השאלתות אשה לא תחוף אלא בלילה ומצינו למימר דרב יימר נמי סבירא ליה אבל נזדמן לה טבילה בליל שני ביום אחד בשבת דתחוף מערב שבת אע"ג דהוי יום רביעי ולא תדחה טבילתה יום אחד עד מוצאי יום טוב שני והנח להן לבנות ישראל אם אינן נביאות בנות נביאות הן עד כאן נוסח מגלילי מורי עוד מלשון רבי ראיתי מצאתי במס' תרומות לרבינו שמואל ולרבינו שלמה המשבשים את הספרים שכתוב לא אמרו אלא לטהרות דאדרבה לטהרות לא הצריכוה חפיפה וסגי בעיוני בעלמא דגרסינן בירושל' בפרק כל שעה נדה חופפת וטובלת פי' כהנת האוכלת בתרומה והאוכלת על טהרת תרומה נדה והיא כהנת חופפת וטובלת שלא תחלוק בין נדה לנדה בפרק השוחט איתמר נדה שנאנסה וטבלה אמר רב טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ר' יוחנן אמר אף לביתה לא טהרה. א"ל רבא לרב נחמן לרב דאמר טהרה לביתה ואסורה לאכול בתרומה איסור כרת התיר איסור מיתה מיבעיא אמר ליה בעלה חולי הוא וכו' לר' נתן שנפלה מן הגשר לרבנן שירדה להקר וקי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ובירוש' פרק שני דמגילה פליג אדרבי חנינא דגרסינן התם נדה שנאנסה וטבלה ר' חמי בשם רב טהורה לביתה וטמאה לטהרות רבי אלעזר בשם רבי חנינא טמאה בין לביתה בין לתרומה מה טעם וכובס שנית מה ראשונה לדעת אף שנייה לדעת ומניין שראשונה לדעת שנאמר וצוה הכהן וכבס לדעת אלא דרב חנינא נמי סבירא ליה כרבי יוחנן והוה ליה רב יחיד במקום רבים וקי"ל כרבנן אפילו ירדה להקר לא עלתה טבילה לרבי יוחנן עד שיכוין לשם טבילת טהרה עד כאן לשון ס"ע ואמר רבי דיש לנו לומר גם סריקה צריכה מירושלמי דפ"ק דפסחים שאם לא כן גם בשבת תחוף שהרי נזיר אף על פי שאסור בהסרת שער מותר לחוף ובלבד שלא יסרוק וצ"ע

שפ הלכות שחיטה ובדיקה

הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל יד קציר והמגירה והשינים והצפורן מפני שהן חונקין סכין שיש בה פגימות הרבה נידון כמגירה: אוגרת סכין שיש בה פגימה אחת ותופסת משתי רוחות בין עומדת הפגימה בראש הסכין בין באמצע הסכין בין הוליך ולא הביא בין הביא ולא הוליך בין לכתחלה בין בדיעבד אם שחט בה פסולה מסוכסכת מרוח אחת אם עומדת בראש הסכין והוליך ולא הביא לכתחלה לא ישחוט ואם שחט בלא הבאה כשירה אם הוליך והביא אפי' מסוכסכת פסולה. סכין שהוא פגום לא יקשור בגד על הפגימה וישחוט באותו סכין שמא יתיר הבגד דדמי למגל יד שלא ישחוט לכתחלה פן יבא לשחוט לאידך גיסא. שיעור הפגימה כדי אחיזת הציפורן בו. ומפני כבודו של חכם צריך ליתן לחכם לבדקו. כדא' ר"י ואם השוחט ת"ח א"צ להראות לחכם אחר כדאמר בעירובין בפ' הדר. אמר רב פפא וצריך בדיקה אבישרא ואטופרא ואתלתא רוחתא. שכח ולא בדק סכינו ושחט אם הסכין בעין יבדוק אחר שחיטה אם סכינו יפה כשירה ואם פגומה שחיטתו פסולה השוחט בסכין יפה ונמצאת פגומה קי"ל כרב הונא אם לא שבר בה עצמות ואם לא חתך בו דבר קשה שחיטתו פסולה שמא בעור נפגם ואם חתך בו דבר קשה בין שחיטה לבדיקה קי"ל כרב חסדא שבעצם נפגם וכשירה שחט בסכין יפה ולא בדק סכינו אחר שחיטה כשר סכין של גוים לכתחלה לא ישחוט ואם שחט קי"ל כרב שקולף בית השחיטה סכין ששחט בה טריפה צריך להדיחו בצונן קודם ששוחט בה או יקנח בבגד עב הדם מן הסכין. סכין שנעצו בקרקע או בכותל אם שחט בדיעבד כשר. סכין שזרקו ושחט כדרכה קי"ל כר' נתן שחיטה כשירה איזמלא שיש לו קרנים