הרוקח רלא

איפשר אין להרחיק טבילה מיום חפיפה אפי' ליום אחד להפסיק בנתיים והלכתא חופפת וטובלת בלילה והילכת' אשה לא תחוף אלא בלילה קשיא הלכת' אהלכת' לא קשיא הא דאיפשר והא דלא איפשר ופירש רבינו שמואל ורבינו שלמה איפשר לחוף ביום חופפת ביום וטובלת בלילה לא איפשר לחוף ביום כגון מוצאי יום טוב לא תחוף אלא בלילה בליל טבילתה ואיבעיא להו אשה מהו שתחוף בלילה ותטבול בלילה מר זוטרא שרי ורב חנינא מסורא אסר ומייתי עובדא דרב נחמן בר יצחק שרא לאתתיה דריש גלותא למיחף בלילה ולטבול באותה לילה ואמר רבא טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם באותה לילה שחפפה טבלה אינה צריכה לחוף ולטבול ואם לאו צריכה לחוף ולטבול מאי בינייהו מיחף ביממא ומיטבל בליליא ללישנא קמא בעי למיחף ולמיטבל בו ביום ללישנא בתרא חופפת ביום וטובלת בלילה ואף על גב דרב הונא ורב חסדא ורב יימר ומרימר כולהו סבירי להו דאין אשה חופפת בליל טבילתה כלל לא קיימא לן כוותייהו אלא כמסקנא דתלמודא אשה לא תחוף אלא בלילה וראיתי בפירושי גאונים קדמונים שפירשו הא דאיפשר הא דלא איפשר אם נזדמנה לה טבילה של מצוה מוצאי שבת דאי איפשר למיחף בשבת חופפת ביום מערב שבת וטובלת בלילה אבל בחול כל כמה דאפשר למיחף בלילה ולמיטבל בלילה סמוך לחפיפה שפיר טפי. והכי משמע לישנא דתלמודא דקאמר הלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה. והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה ולא קאמר איפכא. והלכתא אשה חופפת בלילה והלכתא אשה לא תחוף אלא ביום ותטבול בלילה משמע אשה לא תחוף אלא בלילה כן מצוה מן המובחר והיכא דלא איפשר בליל טבילתה כגון היכא דמיקלעי לה טבילתה בליל ערב שבת או יום טוב אל תחוף מבערב ומדקאמר נמי מאי איכא בין הני תרי לישני דרבא איכא בינייהו מיחף ביממא ומטבל בליליא משמע פי' אי שרי למיעבד או לא. אבל מיחף בליל טבילה משמע לכולי עלמא דשפיר דמי מדלא קאמר איכא בינייהו מיחף בליל טבילתה מדקאמר נמי ותמה על עצמך היאך אשה חופפת ביום וטובלת בלילה משמע היכי שרינן לה להפסיק בין טבילה לחפיפה היכא דלא איפשר ומעשה רב שהורה רב נחמן בחול לאיתתיה דריש גלותא למיחף בליל טבילתה ומשמע אשה לא תחוף ערב שבת ותטבול במוצאי שבת אפילו לא אפשר כגון יום טוב שחל להיות במוצאי שבת דאי איפשר לה לחוף בליל טבילתה מפני יום טוב ואי איכא איפשר לחוף ביום ולטבול בלילה מפני שבת מוטב שנדחה טבילתה עד מוצאי יום טוב ותחוף בליל טבילתה ממה שתפסיק יום ולילה בין חפיפה לטבילה וכמו שפירשנו היכא דאיפשר לא תחוף אלא בלילה כך פי' בתשובת ר"ת וזה לשונו הא דאפשר לא תחוף אלא בלילה למעוטי דלא תחוף בערב שבת ותטבו' במוצאי שבת אלא תחוף למוצאי שבת והא דלא איפשר כגון שחל יום טוב למוצאי שבת שאי אפשר לחוף ביום טוב וכן שאירעה טבילתה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים טובלת בלילה וחופפת ביום וכהא מסקנא קיימא לן דסתם תלמודא ורבא ורב פפא סברי הכי והכי הוי מסקנא דכולי שמעתתא ולא כההיא דדריש מרימר ורב חסדא דסבירי להו כרב חנינא מסורא דאסר חפיפה בלילה ואותביה רב אדא בר אהבה ורבא ורב פפא ומסקנא דשמעת' סבירא להו כמר זוטרא דשרי חפיפה והילכת' כוותיה וכן פסק רב יהודאי אשה חופפת בערב שבת וטובלת למוצאי שבת היכא דאיקלע יום טוב למ"ש דלא מצי מיחף בלילה מכלל דסברי כדפרישי' וכן פסק רב אחאי בפרשת אחרי מות עכ"ל ולשון השאלתות מצאתי היכא דאיפשר לחוף כגון בימות החול לא תחוף אלא בלילה היכא דלא איפשר למיחף בלילה כגון שחל ליל טבילתה בשבת או ביום טוב אז חופפת ביום ואפילו הוי יום טוב חמישי וששי וחל ליל טבילתה בשבת חופפת שפיר ביום ד' ולא תבטל עונתה וכן פסק רבינו שמואל אם חלו שני ימים של ר"ה אחר השבת ואירע טבילתה בליל שני של ראש השנה דהשתא אינה יכולה לחוף בליל טבילתה ולא ביום השני שלפני טבילתה חופפת מערב שבת ומוטב שתקדים חפיפה קודם טבילתה יום או יומים משתאחר לשמש ביתה לילה אחת ותבטל מפריה ורביה הרי