הרוקח רכד

ונסרכים השערות. אלא חופפת במים חמים. ואפי' חמי חמה. ובבבא קמא בשלהי פרק מרובה עזרא תיקן אשה חופפת וטובלת ובפרק תינוקת פסקי' אשה חופפת ביום וטובלת בלילה במקום דלא איפשר כמו ביום ו' וטובלת בשבת או בב' ימים של יום טוב כמו יום ה' ויום אז ו' חופפת יום ד' וטובלת ליל ז'. אבל אם באמצע השבוע אז לא תחוף בערב יום טוב כדי לטבול במוצאי יום טוב או במוצאי שבת דאיפשר דחייפה בלילה וטבלה בלילה והילכתא אשה לא תחוף אלא בלילה במקום דאיפשר דסמוך ספיפה לטבילה ואמרי' בפרק במה אשה בתחילתו אשה לא תטבול בחוטין שבראשה אבל אם גדילים השערות בלא חוט טובלת. ואם מלוכלכות השערות מקפדת

שעה חציצה באדם ואלו שאין חוצצין עליו קילקי שבראש. ובית השחי ובית הסתרים באיש. ר' אליעזר אומר אחד האיש ואחד האשה כל המקפיד עליו חוצץ. וכל שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ. ליפלוף שבעין וגלד המכה ושרף הלח ולכלוכי צואה שעל בשרו וצואה שתחת הציפורן וציפורן מדולדלת בתוספתא האבר והבשר המדולדלין באדם אינו חוצץ ר' יונתן בר' יוסף אומר ציפורן שפיר' רובה הרי זו אינה חוצצת ובפרק ב' דנדה מערמת וטובלת בבגדיה או טבעת באצבעה אם מרופה עלתה לה טבילה ואם לאו לא עלתה לה טבילה. כלל זה תפוש בידך כל המקפיד עליו חוצץ הילכך לגבי כל השרפין אפילו לחים ולכלוכי פירות שמקפידין עליהן ונימא אחת קשורה ומקפיד והא דתני' הדם והחלב והדיו יבש חוצץ ומקפיד אבל לחים או שרף תותים ושקמה ותאנים ודם וחלב ודיו לחים אע"פ שאין המים נכנסין שם מאחר שאינו מקפיד אינו חוצץ דדמי להא דאמרי' בזבחים בפרק כל הפסולין (דף ל"ה) שבח לבני אהרן שמהלכין עד ארכובותיהן בדם בלח וכן מיעוט שערו שאינו מקפיד אינו חוצץ. והקפדה שייך בדבר שרוב העולם מקפידין

שעו חציצה בכלים ואלו חוצצין בכלים הזפת והמור בכלי זכוכית בין מבפנים בין מבחוץ על השולחן ועל הטבלא ועל הדרגש על הנקיים חוצצין בידוע שמקפיד עליו להסירם ולהעבירם רשב"ג אומר עד כאיסר האיטלקי על הבגדים משני צדדין חוצצין ר' יוסי אומר כגריס מצד אחד. ובמסכת שבת בפ' ואלו קשרים (דף קי"ד) של בנאים מצד אחד ושל כור מב' צדדין אלו אינן חוצצין עליהן לחין אינן חוצצין מטה של עני אינו חוצץ של זקקים אינו חוצץ בגד מצד אחד אינו חוצץ מטפחת של זפתים ושל יוצרים של מפסלי אילנות אינו חוצצים עליו ר' אומר אף של קייצים כיוצא בהן בלוסין פי' מלוכלכין כמו עיסה בלוסה בפרק כלל גדול (ד' ע"ז) בתוספ' בגד ר' יוסי אומר משום ר' ישמעאל כרבי מצד אחד. הזפת שבכוס ושבצלוחית שבתוכו חוצצין ומאחריו אינן חוצצין. בד"א מבית האומן אבל מבית בעל הבית בין מתוכו בין מאחריו הרי זה חוצץ. על הסנדל בין מתוכו בין מלמעלה חוצץ ולמטה אינו חוצץ. על הספסל למעלה ומן הצדדין חוצץ מלמטה אינו חוצץ. לכלוכי צואה בקתדראות ושבכסא המכובשין בין מאחריהן בין מלמטן בין מן הצדדין אינן חוצצין מפני שהמים מעבירין אותן על מטה של בעל הבית ר' עקיבא אומר על הגישוש החיצון חוצץ על הפנימי אינו חוצץ על המטפחת של מפסלי אילנות אינו חוצץ ר' עקיבא אומר אף על חלוקן. ר' שמעון אומר אף שמנים כיוצא בהן לכלוכי שמרים שבכוס ושבצלוחית והמוך שבשיר ושבזוג והטיט והבצק שעל יד הקרדום ושעל יד המגריפה הרי אלו חוצצין הגלידו הרי אלו חוצצין בפ' י' כל ידות הכלים שהכניסן כדרכן ולא מירקן או שמירקן ונשברו הרי אלו חוצצין פי' לא עלתה בהם טבילה בתוספ' כל ידות הכלים שהכניסן כדרכן הרי אלו אין חוצצין נתן זפת או שעוה בין במקום הנקב בין במקום הנצוק הרי אלו חוצצין כל ידות הכלים שנשברו כגון יד המגל ויד הסכין אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה אין חוצצין ואם לאו חוצצין מגל שנשברה ידה מטפח ולפנים אינה חוצצת מפני שהוא בית הסתרים מטפח ולחוץ אם משמשת מעין מלאכתן אינה חוצצת ואם לאו חוצצת. כלי שהטבילו דרך פיו כאילו לא טבל פי' שהמים שאובין בו אלא יטבילנו דרך שוליו