הרוקח ריז

תהלה לכך אין אחר המגילה קדיש מה שאומרים סדר קדושה במוצאי שבתות לפי שהמלאך הממונה על המתים דומה שמו והוא דן אותם בכל יום ויום ובערב שבת עם חשיכה בת קול מכרזת ואומרת להם לרשעים יצאו אלו מגיהנם ויניחום כל השבת כולה ובמוצאי שבת עם חשיכה צועק המלאך שהוא ממונה עליהם חזרו לכם לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם לכך מזכירים ישראל בסדר במוצאי שבתות ואומרים ויהי נועם ה' אלהינו וקבעו אף סדר קדושה עמו לכך אומרים ויהי נועם אף במוצאי ימים טובים שחל להיות בשבת אבל שאר ימים טובים שאין אומרים ויהי נועם אין אומר סדר קדושה מכל מקום מועיל מה שאמרו סדר קדושה במנחה שכבר פנה היום וסמוך ללילה. כללו של דבר אין אומר תתקבל אלא אחר סיום תפלה כגון אחר תפלת המנחה ואחר המעריב ואחר יוצר וביום שמתפללין מוסף אומר קדיש אחר קריאת התורה וצריך לגמור כל הקדיש לפי שגמר כבר תפלת יוצר. ואחר שקרא בתורה יאמר קדיש עד דאמירן בעלמא וכשמחזירין ספר תורה אומרים פסוקים יהללו וקדיש עד דאמירן ומתפללין תפלת המוסף. ביום שקורין בב' תורות אומר קדיש בראשונה ואם ג' אומר על השנייה שאין אומר קדיש אלא לאחר כל הקרואים בכל פעם אומרים קדיש על המגדל אחר קריאת התורה עד דאמירן חוץ מן המנחה בשבת ומנחה יום הכיפורים ומנחה בתענית ציבור אז אין אומר קדיש אחר קריאת התורה מפני שסמוך לקריאת התורה מיד קודם שמתחילין להתפלל אומר קדיש ואין דבר מפסיק בין קריאה לתפל' אבל כשמפסיקים בנתיים כגון יקום פורקן ואשרי אז אומר קדיש על המגדל עד דאמירן ואין אומרים תתקבל גיליון מנהג בוורמייש ביום מילה אין נופלים על פניהם ואין אומרים למנצח יענך. ובלילה נופלין בנישואים נופלין ואומרין למנצח וצדקתך. בראש חדש אין נופלי' על פניהם לא ביום ולא בלילה שלפניו. מניסן עד מוצאי אסרו חג אין נופלין בתחנון ואין אומרים למנצח בערב יום טוב ולא באסרו חג. ומסיון עד מוצאי אסרו חג אין נופלין בתחנון בתשעה באב אין אומר ואני זאת בריתי. כי אם ובא לציון גואל ולשבי פשע ואתה קדוש וכל סדר קדושה. בערב ראש השנה אומר תחינות בהשכמה לסליחות ולא ביוצר ואין אומרים למנצח בערב יום הכיפורים עד מוצאי אסרו חג אין נופלין בתחנון. אומר למנצח. בחנוכה ובכל יום שאומר הלל אין נופלין בתחנון ואין אומרים למנצח ואין אומר אל ארך אפים ואין אומרים למנצח בי"ד וט"ו באדר ואין נופלין בתחנון ואין ואין אומרים צדקתך אם יהיה ראש חדש במוצאי שבת ואין אומ' ויהי נועם אם יהיה ט' באב וכן אם יבא יום טוב באמצע השבת ואין אומ' ויהי נועם. צדקתך אומרים אף אם יבא ט' באב במוצאי שבת אין אומרים תחינה ט' באב ולא תתקבל. במנחה ביום ט' באב אומ' תתקבל

שסג רבינו יב"ק בר מאיר

לרב דאמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ולא צריך מלכות ולרבי יוחנן דאמר צריכה מלכות לעכב. ואע"ג דעיקר כרב מכל מקום כל פתחי ברכות אנו עושים כר' יוחנן וכל חותמי ברכות כרב' ופתיחה שאין פותחין בברוך באזכרת השם בלא מלכות לפי שאין לשנות ממטבע הפסוק כלשון שהורה אליעזר עבד אברהם. ברוך ה' אלהי אדני אברהם עמדו ותקנו אותו לשון בלשון מלכות ולפי שהשתחוה בברכתו גם אנו שוחין בה תחילה וסוף כדרך שעשה אליעזר. ומלכות לא הזכיר שהרי הקב"ה עדיין לא הודיע מלכותו לבריותיו ושמי ה' לא נודעתי בימיהם. אבל בשאר ברכות צריך להזכיר לפי שכל הברכות לבד מן התפלה ענין הודאה וצריכין אנו לברך על מה שאנו נהנין מהן ועל המצות להודות למי שגזר עליהם לכך תיקנו מלכות בהנאות לה' הארץ ומלואה ועל המצוה כמו שכתוב אני ה' והשם הזה הוא מלכות כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות ונאמר וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם לכך תיקנו שמע ישראל וידעת היום