הרוקח רטז

מרום וכתר הכבוד שלו פותחים פיהם ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו. בוא וראה כמה גדולתו ושבחו של הקב"ה שבשעה שמגיע כתר לראשו מחזיק עצמו לקבל כתר מעבדיו וכל חיות ושרפים וגלגלי המרכבה וכסא הכבוד וחיילי מעלה ומטה מתגדלים ומתגברים ומתגאים ונותנין הוד והדר וממליכין כולם בפה אחד ואומר ה' ימלוך לעולם ועד. יהי ש"ר וקדוש וברוך יהא שמו הגדול מבורך לעלם ולעלמי עלמיא שהוא מתכוין ועושה שמים כארבע מאות ותשעים וששה אלפים רבבות של מלאכי השרת שעומדים לפניו ומקדישין לשמו בכל יום מיציאת החמה עד שקיעת החמה. ואמר קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו ומשקיע' החמה עד יציאת החמה אומר ברוך כבוד ה' ממקומו:

לאמן אמר ר' שמעון בן לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן שנ' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן. מאי אמן א"ר חנינא אל מלך נאמן ואמרי לה אתה מלך נאמן מהו להפסיק ליהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא כי אתא רב דימי אמר רבי יהושע בן לוי רבי שמעון ותלמידי דרבי יוחנן אמרו לכל אין מפסיקין חוץ ליהא שמיה רבה. שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק ולית הילכתא כוותייהו. לקדוש וברוך דימלוך. כשעלה משה למרום מצא כת אחת אומרת קק"ק ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו. וכת אחת אומרת ברוך כבוד ה' ממקומו וכולם עונין בפה אחד ואומר ה' ימלוך לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה ליהא שמיה רבא ההוא ישראל וכותי דהוו יתבי שמע ישראל קל יהא שמיה רבא מברך בבי כנישתא קם ונפק. אמר רבא לא לימא איניש יהא שמיה רבא והדר מברך לעלם ולעלמי עלמיא. אלא יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא א"ל רב ספרא משה שפיר קאמרת אפסוקי מילתא לית לן בה. ענייני קדיש קדיש הראשון שלפני ברכו אחרי מקראות תהלים הללויות ואך תיקנו ברכת ישתבח בנתיים ואומר יתגדל ויהא שמיה רבה. יתברך עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן. קדיש השני אחר פסוק ברכת כהנים כשאין תחנון או אחר מקראות של תחנונים יתגדל עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן. קדיש השלישי אחר סדר קדושה וגומר הקדיש לפי שהוא סוף התפלה. יתגדל יתברך. תתקבל יהא שלמא רבא. עד עושה שלום. קדיש הרביעי במנחה אחר פסוקי תהלה עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן. קדיש החמישי אחר פסוקי תחנון וגומרין כל הקדיש לפי שהוא סוף תפלת המנחה ואפילו כשאין תחנון גומר אחר התפלה. קדיש הששי אחר פסוקי ברוך ה' לעולם אמן ואמן עד דאמירן בעלמא קדיש השביעי אחר תפלת ערבית וגומר כל הקדיש שהוא סוף תפלת ערבית. הרי ז' קדישין ביום על שם שבע ביום הללתיך. בשני וחמישי קדיש לאחר קריאת התורה קדיש עד דאמירן בעלמא כי הקדוש ברוך הוא מתגדל על ידי תורה שבכתב לכך לעולם קדיש אחר קריאת התורה. שהרי לא נאמרו קדיש עד אחר סדר קדושה. בערב שבת קדיש אחר פסוקי ושמרו בני ישראל את השבת וקדיש אחר במה מדליקין אחר פסוקי כל בניך למודי ה' עד יברך את עמו בשלום ואינו אומר תתקבל שהרי לא התפללו אחר קדיש. בשבת תכף לקריאת התורה קדיש להפסיק בין תורה לנביאים יקום פורקן אשרי וקדיש לפני תפלת המוספין כי אין להתפלל בולא כלום לכך קדיש לפני התפלה לעולם. וקדיש לאחר פיטום הקטורת אחר כל בניך למודי ה'. ושבת במנחה תיקנו לומר אשרי וסדר קדושה. כי סדר קדושה בכל יום לשמור מדין גיהנם צלמות ולא סדרים. הא יש סדרים אין צלמות ודחו סדר קדושה בהשכמה וביום טוב מפני הריבוי תפלות. ותיקנוה במנחה וקדיש אחריו. מה שאין אומר קדיש אחר קריאת התורה במנחה בשבת לפי שאין הפסק בין קריאת התורה לתפלה לפי שאין להתפלל בולא כלום דחו הקדיש עד שיתפלל וכשאומר בימים טובים המגילות לפני קריאת התורה אומר קדיש אחר המגילה לפי שבנטילת התורה יפסיקו בעל הכל יתגדל וכשקוראי' פירקי אבות שאומרים אחריהם ר' חנניה בן עקשיא ואומר פסוק ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ואחריו קדש ובפורים לאחר קריאת המגילה ואתה קדוש אשרי. וביום אומר