הרוקח רה

שכר אני רץ והן רצים אני רץ לחיי העולם הבא והן רצים לבאר שמת

שמט ברכת טבילה בפרק א' דפסחים (דף ז) כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה פי' טבילת גר דאמר ביבמות בפרק החולץ לעולם אינו גר עד שימול ויטביל שאינו יכול לומר וצונו שעדיין אינו מצווה. אבל אשה וכל הטובל צריך לברך קודם הטבילה בעוד חלוקו עליו. אקב"ו על הטבילה. ואם שכח ולא בירך והוא במים עוכרו ברגלו שלא יראה לבו את הערוה. כדאמר בפרק ג' דברכות אם הם מים צלולין כו'

שנ נטילת ידים כשרוחץ ידיו קודם שירחץ פעם שנייה יברך. ויש אומרים קודם ניגוב ידים דמשמע בפרק א' דסוטה דניגוב מעכב הטהרה. ירושלמי בפ' הרואה מצות אימתי מברך עליהן רבי יוחנן אומר עובר לעשייתן רבי שמעון בן לקיש אומר בשעת עשייתן וקיימא לן כרבי יוחנן. ובפרק א' דפסחים אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן ולא בשעת עשייתן. על השחיטה השוחט בהמה או חיה או עוף מברך קודם השחיטה על השחיטה. ירושלמי פ' הרואה שחיטה מאימתי מברך רבי יוחנן אמר עובר לשחיטה חזקת בני מעיים כשרים הם. חיה ועוף מברך על כיסוי הדם בעפר. תנו רבנן המל אומר אקב"ו על המילה כו'. עיי' בהלכות יולדות ומילה. מנהגנו מסדרין ב' כסאות אחד למלאך הברית ואחד לבעל הברית כדאיתא בפרקי דר"א במ' סנהררין כו' כדאיתא בהלכות ראש חדש

שנא ברכת אירוסין וענייניה

משדד אדם את האשה וכשהיא מרוצה דתנן האשה נקנית בכסף ובשטר ובביאה בכסף בפרוטה ובשוה פרוטה ואם נותן לה טבעת באצבע שני שסמוך לגודל אומר תהא לי מקודשת בטבעת זו כדת משה וישראל או אם נתן לה שום חפץ ששוה פרוטה יאמר בחפץ זה ואם עשה שליח לקדשה אומר תהא מקודשת לפלוני בטבעת זו כדת משה וישראל. ברכת ארוסין בפרק א' דכתובות (דף ז) פרי הגפן וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות. והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חיפה וקדושין. בא"י מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין. ומה שמברך על הכוס דאמרינן בסוטה בפרק משוח מלחמה יין תוסס מזמנין עליו ומקדשין בו את הכלה. ואין לו ליחד עמה שהרי נדה היא שמא ראתה ועדיין לא בעלה ואפילו אם היא טהורה שמא יבא עליה ואמרי' בירושלמי בפרק ע"פ הבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. ויש שאין מברכין בשעת אירוסין אלא בשעת נישואין. ומברך פרי הגפן וברכת ארוסין ושותין המברך והחתן והכלה. ואחר כך מוזגין ומברכין ברכת נשואין לפי שאין עושין שתי מצות על כוס אחד. ואם בירך ברכת קדושין ואחר כך קידש יצא אבל ראיתי בלילה בסעודה בכוס ברכה ברכו ברכת קדושין ונשואין

שנב ברכת נשואין פרי הגפן שהכל ברא לכבודו יוצר האדם אשר יצר שוש תשיש שמח תשמח ומסיים משמח חתן וכלה אשר ברא ומסיים משמח חתן עם הכלה. ושותה המברך והחתן והכלה. בפרק א' דכתובות אחת בתולה ואחת אלמנה שנישאת לבחור טעונה ברכה כל שבעה. אלמנה שנישאת לאלמן אינה טעונה ברכה אלא יום אחד. מברכין ברכת חתנים בי' וחתנים מן המנין יום ראשון מברך כולם מיכן ואילך אם יש פנים חדשות מברך כולם ואם לאו מברך שהשמחה במעונו אשר ברא ששון ושמחה לכך מתחילין ברוך אתה. וקיימא לן משעה שעוסקין בנישואין מברך שהשמחה במעונו אשר ברא ששון ושמחה ואחר הנישואין אם אוכלן שם אפילו לא אמר מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו עד ל' יום מיכן ואילך עד י"ב חדשים אי אמר ליה מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו ואם אין יין אעפ"כ מברכין ברכת ארוסין ונשואין בלא יין. לאחר כניסתו לחופה לברכה היא כאשתו לכל דבר. בהלכות גדולות ברכת חתנים בי' וחתנים